לקראת פרסום חדש בסדרת "מחלוקות בכלכלה"

הסיבות לפיתוח הכלכלי האטי בעולם הערבי: ויכוח נמשך

מאת ד"ר פאול ריבלין

מאמר סקירה חדש שכותרתו "הסיבות לפיתוח הכלכלי האטִי בעולם הערבי: ויכוח נמשך" יֵצא לאור בשבועות הקרובים במסגרת הסדרה "מחלוקות בכלכלה", הנתמכת על ידי קרן פרידריך אברט. המאמר, פרי עטו של ד"ר פאול ריבלין ממרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב, מציג גישות שונות המסבירות את הפיתוח הכלכלי האטי בעולם הערבי בהשוואה לעולם המערבי ולמזרח אסיה, ולנוכח ההכנסות הגדולות של כמה ממדינות ערב מנפט בעשורים האחרונים.
המאמר מעביר את מורכבות הנושא ומפרט את הגורמים הרבים הפועלים בו, שאף תחום או מתודולוגיה אינם יכולים להקיף אותם. גישתו של המאמר היסטורית מעיקרה, והוא בוחן כמה דרכי הסבר שמשלימות זו את זו ויכולות להאיר את הנושא מזוויות שונות.

רבים מייחסים חשיבות לצורת המשטר הנהוגה ברוב מדינות ערב – שלטון אוטוקרטי הנשען על כוח הצבא, שאינו רואה צורך לפעול לקידום רווחתם הכלכלית של אזרחי המדינה כדי לקיים את שלטונו – ויש שמייחסים צורת משטר זו לתנאים הגיאוגרפיים הבסיסיים של האזור, שמבחינה כלכלית נשענה מימי קדם על מפעלי השקיה גדולים הדורשים הסדרה מרכזית ובעשורים האחרונים נשענת על פיתוח של מקורות נפט.

אחרים מדגישים את החשיבות של גורמים תרבותיים, דתיים ומוסדיים, גישה ששורשיה בעבודתו רבת ההשפעה של מקס ובר מראשית המאה העשרים, שראתה באתוס הפרוטסטנטי את אחד הגורמים החשובים להצלחת הקפיטליזם באירופה. מי שחקרו את הארגון החברתי של הסוחרים במזרח התיכון הדגישו את החשיבות של קשרים אישיים-חברתיים, שלא כבקהילות האירופיות, שם שלטה תפיסה אינדיבידואליסטית יותר הנשענת על מערכת לא אישית של אכיפה באמצעות שלטון החוק. אלה רואים בחסרונם של מוסדות חוק וסדר גורם שהפריע להתפתחות הכלכלית של המזרח התיכון.

יש פולמוס בנוגע למידת השפעתו של האסלאם על התפתחות האזור, אך נראה שגם אלה הממעיטים בחשיבות ההשפעה הישירה של האסלאם על ההתפתחות הכלכלית מכירים בהשפעתו השלילית העקיפה. יש הטוענים כי השפעתו של האסלאם נובעת מן הדגש ששם המשפט האסלאמי על הצורך באחדות, ולפיכך אין הוא מעודד תחרות או התאגדויות פרטניות. אחרים מדגישים את הכבדתו של החוק האסלאמי על יצירת שותפויות גדולות ארוכות טווח ואת ההשפעה השלילית של חוקי הירושה האסלאמיים, שגרמו לפירוקם של עסקים משותפים לאחר מות אחד השותפים. גם אופייה הכולל של דת האסלאם לא התיר לבנות מערכות חוק ומשפט שאינן כפופות לחוקי האסלאם. זאת ועוד, דעת הקהל אינה מעודדת שינוי, ובכך מעצבת מציאות שבה אנשים נמנעים מלהביע את עמדתם מתוך חשש מתגובת החברה הסובבת אותם.

ההבחנות האלה עשויות לסייע להבין את ההשלכות הכלכליות של "האביב הערבי" אם יצליח לערער את כוחם של משטרים אוטוקרטיים במזרח התיכון ולחזק את מעמד הביניים בעולם הערבי, ואת דרך השפעתו על כוחו הפוליטי של האסלאם, שעדיין לא התבררה. מכל אלה אפשר שיש סיבה לאופטימיות זהירה.

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*