תקציב הממשלה החדשה לשנים 2015 ו-2016

מאת: לאה אחדות, מישל סטרבצ'ינסקי ואביה ספיבק

 People examining economic statistic. Financial examiner. Isometr

בכנס התקציב השישי של התכנית לכלכלה וחברה אשר נערך ב-24.6.15, בתמיכתו של קרן זיידל, נידון תקציב הממשלה לשנים 2015 ו-2016, אשר יקבע בחודשיים הקרובים במסגרת רצף של פגישות בין שרי הממשלה. במסגרת הדיונים תצטרך הממשלה להחליט על השינויים בהוצאה הממשלתית, במסים ובתוואי הגירעון העתידי. ברקע לדיונים יש להזכיר את ההאטה בישעור הצמיחה, מרמה של כ-5 אחוזים לשנה בשנים 2011-2004 ל-3 אחוזים לשנה בשלושת השנים האחרונות. האטה זו מקשה על ההחלטות, כי משמעותה היא שהגידול בהכנסות ממסים אטי יותר מאשר בשנים עברו.

כרקע לדיון אופיין בכנס מצבה הכלכלי של ישראל בתחומים החברתיים, הרלבנטיים במיוחד לתקציב הקרוב. כפי שהוצג במסגרת הנתוח של המדד החברתי (ראו כתבה נפרדת במגזין הנוכחי), ישראל ניצבת במקום ה-33 מתוך 34 מדינות ב-OECD  בתחום העוני, ובמקום ה-30 בתחום הרווחה. גם בתחום החינוך, כאשר מתמקדים במצבם של השכבות החלשות, מיקומה של ישראל נמוך במיוחד (29). על כן נוצר צורך דחוף לשנות את המגמות כדי למנוע החמרה של המצב בטווח הארוך. תחום בו ישראל מדורגת במקום גבוה הוא הבריאות, בו ישראל נמצאת במקום השני. יחד עם זאת, המדד מראה כי חלה הדרדרות בתחום זה בעשור האחרון.

תמונה זו ממחישה את הצורך האמיתי לשינוי המגמה בהוצאה הציבורית, במטרה לשקם את תפקודה של הממשלה בתחומים האזרחיים – עוני, חינוך ובריאות. משמעות הכללים הפיסקליים הקיימים היום בתקציב, ובפרט כלל ההוצאה שאמצה הממשלה הקודמת, היא ירידה במשקל הממשלה בתוצר ל-38 אחוזים, כאשר ההוצאה האזרחית ב-2019 תתקרב לרמה השוררת בקוראה, שהיא המדינה עם ההוצאה האזרחית הנמוכה ביותר בקרב מדינות ה-OECD. רצוי לשאוף לשיקום רמת ההוצאה השנתית של הממשלה הרחבה תוך החזרתה בהדרגה ל-40 אחוזי תוצר (תרשים 1), דבר שדורש לשנות את כלל ההוצאה ואת תוואי הפחתת הגירעון בתקציב ל-2015 ו-2016.

הוצאות הממשלה הרחבה באחוזי תוצר

הוצאות הממשלה הרחבה באחוזי תוצר

בתרשים 2 ניתן לראות כי נקודת המוצא של דיוני התקציב ביחס להוצאה האזרחית באחוזי תוצר בעייתית מאוד, לאור העבודה שההוצאה האזרחית בישראל עומדת על 31 אחוזי תוצר, בעוד שהממוצע של מדינות ה-OECD גבוהה ממנה ב-10 אחוזי תוצר, שהם כ-100 מליארדי ש"ח לשנה. ההוצאה הנמוכה בישראל מורגשת במיוחד בתחומים בהם הממשלה מהווה שחקן מרכזי – בעיקר רווחה, חינוך ובריאות.

הוצאה אזרחית במדינות ה-OECD

הוצאה אזרחית במדינות ה-OECD

כלל ההוצאה הקיים מחייב קיצוץ בהתחיבויות הקיימות לצורך כיבוד ההסכמים הקואליציונים שנחתמו בעת הרכבת הממשלה בהיקף של כ-9 מליארדי ש"ח. נוסף על כך פרסם משרד האוצר את היקף ההתחיבויות לשנים הבאות, המסתכם בכ-22 מליארדי ש"ח מעל המותר על פי כלל ההוצאה הקיים. התחיבויות אלה כוללים שורה ארוכה של הוצאות אשר ביטולן מנוגד לצרכי המשק, כגון המשך ביצוע פרוייקטים להשקעה בתשתית (רכבת קלה באזור גוש דן), טיפול בהסכמי השכר בסקטור הציבורי (הסכם לכלל עובדי הסקטור הציבורי + הסכמים סקטוריאליים כגון עובדים סוציאליים), המשך יישום הרפורמה עוז לתמוה בתחום החינוך, ועוד. כלל הגירעון קובע כי הגירעון ל-2015 צריך לרדת ל-2.5 אחוזי תוצר, וב-2016 מתחייבת הורדה נוספת ל-2 אחוזי תוצר, תוך הגעה ל-1.5 אחוזי תוצר ב-2019.

בתרשים 3 ניתן פירוט של סכומי ההתחיבויות שתצטרך הממשלה לבטל בשנים הבאות במידה שהיא תהיה מעוניינת לשמור על הכללים הפיסקליים הקיימים.

קיצוץ נדרש בהוצאה לפי הכללים הפיסקאליים הקיימים

קיצוץ נדרש בהוצאה לפי הכללים הפיסקאליים הקיימים

התמונה המוצגת בתרשים 3 מנוגדת לצרכים האמיתיים של המשק, לפיה יש צורך לקיים את ההתחיוביות הקיימות, ואף ליישם תכניות חדשות. הטיפול בעוני, אשר הוא כפול מזה ששורר במדינות ה-OECD, ובמערכות הבריאות והחינוך, דורש להוציא לפחות כ-13 מליארדי ₪ בשנתיים הבאות, תוך הגדלת מענקי העבודה, העלאת קצבאות הילדים, טיפול בתחום הדיור (כללי וציבורי), הגדלת קצבאות הזקנה, הוצאה לבתי חולים פסכיאטריים, קיצור תורים, סיעוד, עדכון סל הבריאות, קידום החינוך הטכנולוגי, חינוך חינם לגילאי 4-3 ולימודי ליב"ה לחרדים (בשיתוף ההנהגה) – כפי שמפורט בלוח 1.

הקצאת מקורות לפרויקטים מרכזיים בתקציב 2015-2016

הקצאת מקורות לפרויקטים מרכזיים בתקציב 2015-2016

ניתן ליישם את התכנית על ידי העלאת מסים בשנים 2016 ו-2017, ועל ידי עדכון התוואי של הפחתת הגירעון, אשר רצוי שיעמוד על 3 אחוזי תוצר ב-2015 (במקום 2.5 אחוזי תוצר) תוך ירידה הדרגתית של 0.25 אחוז תוצר עד לרמה של 2 אחוזים בשנת 2019. לגבי העלאת המסים מוצע ליישם את העלאת מס ההכנסה עליה כבר החליטה הכנסת ואשר בוטלה על ידי שר האוצר לשעבר יאיר לפיד (3 מליארדי ₪) בתחילת 2014, הטלת מס ירושה על ירושות גבוהות (3 מליארדי ₪), ביטול הפטור ממע"מ על תיירות ועל אילת (1 מליארד ₪) וצמצום ההטבות לפנסיה (1 מליארד ₪).

כלכלני ון ליר בצעו סימולציה מקרו-כלכלית של הצעדים המומלצים והם מצאו שיישום התכנית תביא לתוספת תוצר של 0.8 אחוז במצטבר עד שנת 2019 (תרשים 4); זאת, כאמור, על רקע ההאטה בצמיחה בשלושת השנים האחרונות.

פער הצמיחה המצטבר כאחוז מהתוצר

פער הצמיחה המצטבר כאחוז מהתוצר

 

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*