שימוש במזומן או בכרטיס אשראי? בחינה באמצעות הכלכלה ההתנהגותית

מאת: אורי אלטלט

file000364857492

ההתקדמות הטכנולוגית והעדפות הציבור מובילות לתהליך שבו אמצעי התשלום מבוססי הנייר, כדוגמת המזומן והשיק, ייעלמו בהדרגה. תהליך זה מתקיים על רקע החלטתה של ממשלת ישראל לאמץ את מסקנות ועדת לוקר לבחינת המלחמה בהון השחור וצמצום השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר. על כן ישנה חשיבות רבה לבחינה של המשמעות של הגברת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים על פני אמצעי תשלום מבוססי נייר בקרב האזרחים. בחינה זו חייבת להיעשות על רקע התהליכים המוגברים של הקניית חינוך ואוריינות פיננסיים לאוכלוסייה כולה בשנים האחרונות.

עובדה ידועה על פי עדויות נסיבתיות מהמציאות, הבאה לידי ביטוי באופן שוטף בפעילותה של עמותת פעמונים,[1] היא כי אזרחים שקשה להם לשמור על איזון פיננסי אינם מבחינים דיים בסיכונים שיש בפעילות כלכלית נושאת סיכונים, ובפרט סיכונים העלולים להוביל להפסדים כלכליים. אחת ההמלצות העיקריות של עמותת פעמונים לאזרחים שנקלעים למצבים אלו היא להתנהל במזומן; זה מאפשר להם לחוש באופן ישיר את מגבלת התקציב. עבודה זו מנסה לבדוק את דפוס ההתנהגות של פרטים כאשר הם מתנהלים במזומן ולחלופין בכרטיס אשראי, ואת החשיבות של החינוך והאוריינות הפיננסיים במניעת היגררות של משפחות למסלולים לא רצויים. לשם כך בדקתי את התנהגות הפרטים במסגרת ניסוי (שאלונים). מחצית מהפרטים במדגם קיבלה שאלון המבוסס על התנהלות במזומן, והמחצית השנייה קיבלה שאלון המבוסס על התנהלות בכרטיס אשראי.

בין שאר הבדיקות שנעשו בעבודה,[2] בלטה במיוחד הבדיקה על רתיעה מהפסדים גדולים. לפי תיאוריית הערך יש הבדל בערך הסובייקטיבי של הרווח או ההפסד בין סכומים גבוהים לסכומים נמוכים.[3] לאדם יהיה קשה יותר להפסיד, לדוגמה, 100 שקל כאשר מדובר בירידה מ-200 שקל ל-100 שקל, אך יהיה לו קל יותר לקבל הפסד של 100 שקל כאשר מדובר בירידה מ-1,200 שקל ל-1,100 שקל.

בניסוי הנוכחי בניתי מדגם שבו השתתפו 191 נבדקים. 91 נבדקים ענו על שאלון שבו שאלות הנוגעות לשימוש במזומן, ו-100 נבדקים ענו על שאלון שבו שאלות הנוגעות לשימוש בכרטיס אשראי. משתתפי המחקר התבקשו לענות על שאלון מקוון ללא תמורה כספית או אחרת. חלוקת השאלונים נעשתה באמצעות המייל והרשתות החברתיות, והשאלונים הופצו לכלל האוכלוסייה. ההשתתפות במחקר הייתה פתוחה לכל מי שקיבל את הקישור לשאלון, ותנאי הבסיס להשתתפות היה שגיל הנבדק יהיה מעל 18. טווח הגילים העיקרי של הנבדקים נע בין 25 ל-40 שנה, שבו מצויים 163 נבדקים; 18 נבדקים נמצאים בטווח הגילים 20—25; ו-10 נבדקים מעל גיל 40. ישנה חלוקה כמעט שווה בין גברים לנשים, וחלוקה כמעט שווה בין פרטים עם ילדים לפרטים ללא ילדים. רוב הנבדקים (129) הצהירו על הכנסה נמוכה מההכנסה הממוצעת, ורובם בעלי השכלה גבוהה (תואר ראשון ומעלה). אין מדובר כאן במקריות, אלא בכוונה ישירה של החוקר. המחשבה מאחורי כוונה זו, שהמדגם יהיה מוטה לכיוון בעלי השכלה גבוהה, היא שבדרך זו נוכל לבחון את ההשפעה של ידע פיננסי ויישום פיננסי ולנטרל את חוסר הידע הכללי של הנבדק, אם ישנו, וכך לתת משקל רב יותר לציון שמקבל הנבדק על השאלות שמודדות את רמת הידע והיישום הפיננסי שלו. חשוב לציין שאין בכך אמירה שלאדם ללא השכלה גבוהה אין ידע כללי נרחב, ולכן השאלונים פנו גם לאנשים שלא רכשו השכלה גבוהה, ובוצע ניתוח מלא לקבוצה זו.

השאלות של רתיעה מהפסדים מתחלקות לשני סוגים: בסוג אחד מוצגת לנבדק הסיטואציה הבאה: "הנח שהנך הולך לראות הצגה, עלות הכרטיס הנה 200 שקל. בדרכך לתיאטרון אתה מגלה שאיבדת שטר של 200 שקל. באפשרותך לרכוש את הכרטיס בכרטיס אשראי בלבד\במזומן בלבד (כלומר: נשלחו שאלונים לשתי קבוצות עם אמצעי תשלום שונים). האם תשלם 200 שקל כדי לרכוש כרטיס להצגה?"; סוג השאלות השני שמוצג לנבדק הוא משחק הימורים. במשחק הראשון הוא זכה, ומוצג בפניו הסיכוי לזכייה או להפסד אם יסכים להשתתף במשחק שני. השאלה שמוצגת לנבדק היא אם יהיה מוכן לסכן את הזכייה ואף יותר במשחק הימורים נוסף. בכל שאלון הכסף שהוא זוכה בו או מסכן אותו יהיה באמצעי תשלום שונה: בשאלון המזומן הזכייה/ההפסד יהיו במזומן, ובשאלון האשראי הזכייה/ההפסד יהיו בכרטיס אשראי. שתי השאלות שהוצגו לנבדקים נבדלו הן בסכום שלהן והן בתוחלת הרווח. תוחלת הרווח בשאלה עם 150 שקל שלילית, ותוחלת הרווח בשאלה עם 600 שקל חיובית; ומקדם ההשתנות (coefficient of variation) בשתי השאלות הוא שווה. כלומר במעבר לשאלה עם הסכום הגבוה יש עלייה בתוחלת הרווח ללא עלייה בסיכון היחסי. שאלה לדוגמה (על כרטיס אשראי): "שיחקת משחק הימורים שבו הרווחת 100 שקל. הרווח/התשלום על המשחקים מבוצע בכרטיס אשראי. סיכויי הזכייה במשחק הנוסף הנם – 80% סיכוי להרוויח 150 שקל ו-20% סיכוי להפסיד 150 שקל. באפשרותך לפרוש עם סכום זה או לשחק משחק נוסף. האם תשתתף במשחק הנוסף?"

בתרשימים שלהלן אפשר לראות את ההבדל בתשובות בין פרטים שיש להם השכלה גבוהה של תואר ראשון ומעלה לפרטים שיש להם השכלה נמוכה יותר. מהתרשים עולה בבירור שפרטים בעלי השכלה נמוכה הושפעו מאמצעי התשלום: הפרטים שענו על השאלון של כרטיס אשראי נוטים להיכנס להימור נוסף בשיעור גבוה יותר (עם הבדל מובהק) מהפרטים שענו על שאלון המזומן. תוצאה דומה התקבלה לפרטים שיודעים מעט ומיישמים מעט (סיווגם לקטגוריות אלו מבוסס על תשובתם לשאלות כלליות המעידות על התמצאותם הכללית בשאלות פיננסיות [ידע] ועל דרך התנהלותם במצבים שכרוכים בהתנהלות כספית [יישום]).

אורי אלטלט1

לממצא זה יש השלכה חשובה: המשך השימוש במזומן בעולם שבו טרם ניתן חינוך פיננסי ברמה נאותה עשוי לעזור לפרטים בעלי השכלה נמוכה להינצל מהתנהגות שעשויה להוביל אותם להחלטות כלכליות בעייתיות ולתרחישים לא רצויים. על כן קידום המדיניות של הגדלת אמצעי התשלום האלקטרוניים על פני המזומן צריכה להיות משולבת יד ביד עם קידומו של החינוך הפיננסי, בעיקר בקרב אלו שיש להם השכלה הנמוכה מתואר ראשון. ללא העוגן של המזומן הם עלולים לאבד את יכולת השליטה שלהם בהחלטות הפיננסיות היומיומיות שהם מקבלים ולקחת סיכונים שלא יעמדו בהם.

זאת ועוד, נראה שהיכולת ליישום פיננסי מובילה להתנהגות שמבטלת או לפחות מפחיתה את האפקט של רתיעה מהפסדים גדולים. השלכה אפשרית של ממצא זה היא כי רצוי להגביר את הקניית היכולת ליישום פיננסי בקרב כלל האוכלוסייה.

 

 

 

 

 

[1] המחבר התנדב בעמותה זו במשך כמה שנים.

[2] עוד נבדקו בעבודה בעיית ההיצג (כאשר הנחות כספיות תלויות בהקשר, כלומר זה לא אותו דבר לקבל הנחה של 20 שקל ברכישת בגד וברכישת מכונית) ודחיית סיפוקים (הרצון לקבל תועלת רגעית מול היכולת להימנע מהוצאה שתכביד עלינו בהמשך). ראו אורי אלטלט, 2014. "סוג אמצעי התשלום, חינוך פיננסי ואוריינות פיננסית: האם הם תורמים להקטנת הכשלים הנפוצים על פי הכלכלה ההתנהגותית?", עבודת גמר לתואר מוסמך בבית הספר למדיניות ציבורית ע"ש פדרמן (העבודה מוצגת באתר האינטרנט של בית הספר).

[3] Daniel Kahneman and Amos Tversky, 1979. "Prospect Theory: An Analysis of Decision under Risk," Econometrica: Journal of the Econometric Society 47 (2), pp. 263–291‏

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

תגובה אחת

  1. מאמר מקצועי ומרתק, יישר כוח!!!

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*