על תמלוגי הגז: ריאיון עם פרופ' איתן ששינסקי

מראיינים: טל וולפסון ועלי בינג

אחד הנושאים הכלכליים הבוערים בשנה האחרונה היה ללא ספק הדיון על גובה תמלוגי הגז שהתגלו מול חופי ישראל. מדובר בדיון ציבורי סוער, רווי יצרים ואינטרסים, שבמוקדו עמד ראש הוועדה שבחנה את הנושא, פרופ' איתן ששינסקי. נפגשנו עם איתן ששינסקי בביתו בירושלים כדי לשמוע על עבודת הוועדה במבט לאחור מנקודת מבטו האישית.

כשנכנסנו לחדר העבודה שלו ראינו שבפינת החדר מונחים שלטים אחדים מהפגנה שהתקיימה מחוץ לביתו לפני כמה חודשים, וכוּוְנה נגדו באופן אישי. ניכר כי השלטים מהוקצעים היטב ושהפקתם עלתה לא מעט. חשבנו לעצמנו כי שלטים אלה מהווים עדות לתקופה הסוערת שעברה על החברה הישראלית בכלל ועל פרופ' ששינסקי בפרט.

פרופ' ששינסקי, היינו רוצים לדעת איך אתה מסכם את הדיון הציבורי שהתנהל סביב הוועדה?

אמנם עברו רק עשרה חודשים מאז הקמת הוועדה אך נדמה לי שאפשר לומר שהתגלו תופעות חיוביות ושליליות. מחד גיסא, היתה מערכת מתוזמרת שפעלה כנגד הוועדה, אשר לפי ההערכות שונות עלתה מיליוני שקלים. אני חושב שמותר וראוי כי במשק הישראלי, שהוא משק של יוזמה חופשית, שאנשים שונים וביניהם בעלי הון וחברות שונות ייאבקו על האינטרסים החשובים להם. עם זאת, מדובר בשאלה של מידתיות. המערכה שנוהלה כנגד פעילות הוועדה היא מערכה שלא היתה כדוגמתה בתולדות המדינה — מבחינת היקף, אגרסיביות, ירידה לפסים אישיים, החיבור עם הלאומנות וכדומה. דאגו להכניס את האלמנט הפוליטי באמצעות "הפורום למען ארץ ישראל", גוף שאיני יודע מהו אך לאור המימון הנדיב ניתן רק לשער את מקורו. אני חוזר ואומר שחברות רשאיות להיאבק על מטרותיהן, אך זה צריך להיות בגבולות מסוימים, המאבק צריך להיות מידתי. הכסף הגדול מעלה שאלות של הון ושלטון. לשמחתי, אני חושב שבדעת הקהל המערכה הזו נכשלה כישלון חרוץ. אמנם, אמירה זו נאמרת ממקום סובייקטיבי, אך קיבלתי רושם שהקהל הישראלי אינו קונה כל דבר. זה היה מסר חיובי מאוד. התקשורת התנערה ממערכה זו וגרמה לאפקט בומרנג — היה משמח לראות שהציבור הישראלי אינו נופל בפח.
התופעה השנייה החיובית והמשמחת היתה הוכחה לקיומה של חברה אזרחית חזקה ופעילה. בפעם הראשונה בתולדות המדינה היתה התגייסות של החברה האזרחית לענין חברתי-כלכלי מובהק. החל בפורום של הרב מלכיאור, דרך הקרן החדשה לישראל וכלה במועצת יש"ע (ראש מועצת יש"ע דני דיין צלצל אליי אישית ואף שלח מכתב תמיכה לשר האוצר). רק לפני כמה שנים, בשנת 2002, ניסו לשנות את החוק, אך הניסיון נגמר ונקבר בתוך שבוע בלא שום מודעות של הציבור הישראלי. הפעם הציבור היה ער לגמרי, וזאת תופעה חיובית מאוד.

– האם במבט לאחור אתה מצטער שלקחת על עצמך להוביל ועדה זו?

בשום פנים לא. ידעתי שזה נושא חשוב אף שלא ציפיתי לעוצמה כזו של מערכה תקשורתית. עם זאת, אילו היו מכניסים את הדוח למגירה וקוברים אותו, הייתי מרגיש אכזבה עצומה.

אתה יכול לתאר בקצרה היבטים כלכלים ומשפטיים שעלו בפעילות הוועדה?

ראשית, הוועדה המליצה להטיל מס על רווחי יתר — אלו הרווחים מעל הרווחים הדרושים כדי להביא משקיעים לענף, ולא שמעתי אף כלכלן שמערער על רציונל זה.   שנית, על המדינה מוטלת החובה לעשות שינויים לאור שינוי הנסיבות לאחר מציאת הגז. שינוי זה אינו מהווה מדיניות רטרואקטיבית מכיוון שמדובר על הכנסות עתידיות. יש דוגמאות מעשרות מדינות ששינו כללים פיסקליים הנוגעים למשאבי הטבע שברשותן. חשוב גם לציין שהרישיונות בשוק הגז ניתנו בלא מתן תמורה ראויה.
כאשר התחלנו את פעילות הוועדה הצעתי שנעשה השוואה עולמית ואם נגלה שישראל נמצאת במקום טוב באמצע ביחס למדינות העולם בנוגע לחלקה של המדינה ממשאבי הטבע — הוועדה לא תמליץ על שינויים. אך כאשר הסתכלנו בעולם ראינו שישראל נמצאת בתחתית הרשימה. בשלב זה היה עלינו לבחון באיזו קונספציה צריך לעבוד, מכיוון שההון הפרטי כבר הושקע, ויש לציין שהמדינה לא השקיעה פרוטה בחיפושים אלא נתנה להון הפרטי לחפש לבדו, ולכן זכאים המשקיעים לקבל את התמורה הנאותה ביחס לסיכונים שנטלו. לא רצינו להרוג את התרנגולת המטילה ביצי זהב, אך רצינו כמדינה להדגיש שמדובר בגז של המדינה, ומתוך כך רווחי היתר הם של המדינה. מדינות רבות בעולם מטילות מס על רווחי היתר, הוועדה לא המציאה את הגלגל בנושא הזה. חשוב לזכור בהקשר זה שהרישיונות ניתנו חינם — מדובר בענף שלא תומחר כראוי, לעומת ארצות הברית לדוגמה — שם חברות שילמו בעבור הרישיונות סכומי כסף גדולים. מדובר בנתון מאוד משמעותי.

היינו רוצים לחדד את ההיבט המשפטי. שאלה שחוזרת ועולה בדיון הציבורי בסוגיית תמלוגי הגז היא האם לא בעייתי לשנות את התנאים לאחר הגילוי, כאשר המשקיעים הפרטיים הם אלו שסיכנו את כספם?

ראשית, יש להדגיש שהחוק בנושא הגז משנת 1952 אינו מהווה חוזה, אלא מקנה זכויות מסוימות וקובע תמלוגים. במאמר מוסגר יש לציין שלמדינה מותר גם לשנות חוזים מסוימים, לדוגמה במקרה של הריסת בית הנדרשת לצורך בניית כביש רחב. יש מקרים שטובת הציבור גוברת על אינטרסים אישיים. אך מובן שיש לעשות זאת רק בנסיבות ובתנאים מסוימים. עם זאת, בנוגע לגז אין חוזה. יש חוק שנתן זכות לייצר ולהפיק גז אך אין מדובר על זכות קניינית על המשאב עצמו. מדובר בתמורה על ההון המושקע ולא בזכות קניין על המשאב. ניתן לומר באופן כללי כי כל שינוי של מערכת המסים משפיע על הציבור הרחב, ותמיד ניתן לטעון שישנם אנשים שהסתמכו בבחירותיהם על המצב הקודם, ואם כך אי-אפשר לשנות כלל את מערכת המיסוי, שהרי יש בכך פגיעה בהסתמכות של אנשים שפעלו על סמך מערכת מיסוי מסוימת. אך ברי שאף ממשלה בעולם אינה יכולה לכבול את ידיה בסטטוס קוו של מערכת המיסוי. ישראל הפריטה את משאבי הטבע בצורה חוקית (בשונה מרוסיה שהפריטה את משאבי הטבע בלא שום פיקוח ובקרה וכך נוצרו האוליגרכים), אך הרישיונות לא היו מתומחרים וכך ישראל היתה בתחתית הסולם הבינלאומי. אילו הרישיונות היו מתומחרים ייתכן שהוועדה היתה מיותרת.

כלכלנים מתאכזבים לא פעם מעבודה מול פוליטיקאים, שכן מנחים אותם שיקולים נוספים ולעתים זרים. איך היתה בעבורך העבודה מול הדרג הפוליטי?

אני מכיר מההיסטוריה הפרטית שלי את כוחה של המערכת הפוליטית. בשנת 1989 עמדתי בראש ועדה שבחנה הטלה של מס הכנסה על יחידים והתחבטנו בשאלה אם להטיל מס על רווחי הון. שר האוצר דאז משה נסים אמר לי שאם הוועדה תחליט להטיל מס זה, הרי המערכת הפוליטית תקבור את דוח הוועדה. התחבטנו בתוך הוועדה אם לפעול לפי תפיסתנו והחלטנו לפעול לפי הרובד העקרוני ואכן הדוח נקבר.
אך הפעם הסיפור היה שונה. היה אפשר לקבל סיפוק משום שהתדמית של התרבות הפוליטית היא שמזגזגים, חושבים מהיום למחר ומקבלים החלטות בצורה לא מקצועית. ופה ועדה ישבה על המדוכה במשך עשרה חודשים, עיינה בחומרים, עשתה שימועים, קראה תסקירים של מומחים ואף של אנשים פשוטים (יש לציין שכל אחד היה יכול להגיש תסקיר), פרסמה דוח ביניים, ערכה שימועים נוספים ופרסמה דוח סופי. שר האוצר עיין בדוח וקיבל את המלצותיו, ראש הממשלה עיין בדוח, התלבט במשך תקופה והחליט לאמץ את הדוח במלואו. הופתעתי מהנחרצות וההחלטיות של ראש הממשלה שלקח פיקוד ואימץ את הדוח באופן מלא. יש לציין את נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שיצא בקריאה שהפשרות כבר נעשו בתוך הוועדה ועל כן אין סיבה ללכת לפשרה נוספת. קריאה זו עודדה את ראש הממשלה לאמץ את הדוח במלואו.

– הדוח הסופי ריכך חלק מההחלטות של דוח הביניים. האם מדובר בכניעה ללחצים או בפשרות נוספות?

השינוי העיקרי שנעשה בדוח הסופי לעומת דוח הביניים היה הוראות המעבר — הטמעה הדרגתית של הרפורמה. קבענו תקנות מעבר עד שנת 2014 במיוחד בנוגע למאגר "תמר". ועכשיו, לאחר ההתפתחויות האזוריות ברור עד כמה חשובה הספקת הגז. מאגר "תמר" אמור לספק גז לישראל במשך 25 השנים הבאות, אך לאחר דוח הביניים עלו טענות שהדוח פוגע במימון של "תמר". אין סיבה לזלזל בטענות אלו, ואנו רצינו להיות על קרקע מוצקה לגמרי כדי שלא לפגוע בשום צורה במימון ובפיתוח של "תמר". בדקנו את הנושא לעומק, ואף נפגשנו עם בנקים שונים ובדקנו עמם, והשתכנענו שיש לתת הקלות מסוימות. אני לא רואה בזה כניעה ללחצים, אלא מעשה שנבע מהבנתנו את המצב ורצוננו להיות בטוחים במימון של "תמר" ובכך שתזרים המזומנים שלה יעמוד בדרישות הבנקים. לכן, כיום אי-אפשר לקחת את ההמלצות ולטעון שהן מובילות לאי-פיתוח של מאגר "תמר".

– דיברת על ההתפתחויות במזרח התיכון. האם הפרספקטיבה שלך היום שונה מאשר בזמן פעילות הוועדה?

ההתפתחויות אינן ממש קשורות לפעילות הוועדה, אך בכל זאת אתייחס לכמה עניינים. ראשית, האחים המוסלמים טוענים היום שהמצרים מכרו לנו את הגז במחיר מוזל, אם כי לדעתי המחיר היה סביר מאוד. שנית, אם באמת תיפגע ההספקה ממצרים, ההערכות שלנו בנוגע לרווחיות של "תמר" יהפכו להיות הערכות חסר. חברת החשמל תיאלץ לקנות כמות נוספת גדולה של גז ממאגר "תמר", ומדובר בהגדלה ניכרת של רווחיות המאגר, ומתוך כך מדובר דווקא בתמריץ נוסף לפיתוח מאגר "תמר".

– לפני סיום, נשמח לשמוע קצת על הרובד האישי, ידוע שאת הפעילות הזו עשית בהתנדבות, ומעיון בדוח הוועדה ניכר שהושקעה בו עבודה רבה. מה הניע אותך לקחת על עצמך משימה זו?

כאשר שר האוצר פנה אליי עוד לא הכרתי את הנושא לעומק, אבל ידעתי שמדובר בבעיה דרמטית למשק הישראלי. החלטתי לקחת על עצמי את הפעילות הזו ככלכלן המעוניין להשפיע על המדיניות הכלכלית. בכלל, אפשר לומר שלאנשי האקדמיה בישראל ובפרט הכלכלנים שבהם יש תמיד אפשרויות בחו"ל, ועל אף זאת בוחרים שלא להיענות להצעות הללו, אבל מי שנשאר בארץ מבין שלכלכלן ישראלי יש יכולת להשפיע על מה שמתרחש בישראל ועל המערכת הכלכלית שלה, וזה חלק מהסיפוק שמוצאים בלהישאר בארץ. כשדיברתי על מיכאל ברונו (ממגבשי תוכנית הייצוב של 1985) לאחר שהלך לעולמו, אמרתי שאיני יודע כמה כלכלנים יש בעולם ששינו באופן כל כך דרמטי את הכיוון של משק שלם. זה משהו שלא נמדד בכסף. בנושא הגז הבנתי שמדובר במהלך משמעותי בעל השפעה דרמטית על המשק הישראלי ולכן לקחתי על עצמי את הוועדה.

– ולסיום, לאחר פעילותך בוועדה והכניסה לעומק אחת הבעיות הגדולות במשק הישראלי, באילו תחומים נוספים במשק הישראלי עוד צריך לטפל?

לא בכדי הסוגיות שנמצאות בכותרות הן הון ושלטון, ריכוזיות, רגולציה וכו'. אך יש לשים לב שיש הרבה פופוליזם בדיון הכלכלי המתנהל בישראל וצריך להיזהר שלא ליפול למלכודת של קנאה בעשירים. יש להסתכל על מורכבות הדברים. ראשית, יש לזכור שמדובר לא רק בבעיות ישראליות אלא בבעיות התלויות ועומדות בכל העולם. שנית, ישנם יזמים ומתעשרים חדשים שהרוויחו את הונם ביושר, ומגזר ההיי-טק הישראלי הוא דוגמה לכך. הציבור הישראלי צריך להתברך באנשים אלה ובמאמר מוסגר אציין שאני אוהב את הדמויות החדשות שנכנסו לכלכלה הישראלית, כמו לב לבייב ויצחק תשובה. עם זאת, מה שעומד על הפרק הוא היחסים בין השלטון לבין השוק. המדינה צריכה לבחון כל מקום שבו הממשלה מעורבת במתן רישיונות או זיכיונות וצריכה להסדיר את הרגולציה. נושא הגז פשוט בעיקרו כי מדובר בפתרון ברור יחסית. לעומת זאת, בנוגע לריכוזיות ולשכר הבכירים הרי קיימת הסכמה על קיומה של בעיה (ניתן לראות את קיומו של כשל השוק באמצעות השוואות בינלאומיות), אך צריך להיזהר מאוד מפתרונות פשטניים שאינם מתאימים לכלל המשק. מדובר בשאלות סבוכות ויש להקפיד שלא לשפוך את התינוק עם המים. לדעתי, הפתרון החשוב מכול ביחסי הון–שלטון הוא שקיפות – לדוגמה, הטלת חובה על נבחרי ציבור לדווח על פגישותיהם עם לוביסטים ועם בעלי הון, חובה לנוכחות אדם שלישי בפגישה, דיווח של עיקרי נושאי הפגישה וכו'. וכפי שאמר השופט האמריקני ברנדייס אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר.

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

23 תגובות

  1. בעיני זה מאד בעייתי לקבל החלטות כאלה לאחר מעשה. מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות למחדלים שלה עצמה. אמנם בעלי ההון אינם בעלי תדמית חיובית בעיני הציבור, אך עם זאת, ההגינות מחייבת לנהוג בהם אחרת ולא כהמלצות הועדה שברור שלנו כתושבי מדינת ישראל הן טובות

  2. אריק מיכאלי

    שאלה למר שישינסקי הנכבד.
    לשיטתך מותר לגזול את מאות אלפי משקיעי הגז והנפט (ומי כמוך יודע שרוב המשקיעים הם לא הטייקונים) כדי להיטיב עם ציבור גדול אחר שלא מושקע בגז ובנפט.
    אז למה שלא נלאים את ביתך ועוד אלפי בתים של תומכי וועדת שישינסקי כדי להיטיב עם הזוגות הצעירים שאין באפשרותם לקנות דירה. או אולי רעיון מוצלח יותר אפילו !!
    בואו ונעניק את משכורתך/קצבתך עבור אלו שמקבלים שכר מינימום. כמובן שלא את כל השכר אלא רק 80 אחוז ממנו ושיישאר לך 20 אחוז מהשכר.
    יש לי הרגשה שלא תסכים לזה…
    אז למה אני בתור משקיע קטן אמור לשלם מעל 80 אחוז מס לפי שיטתך?
    זה גזל בחסות המדינה. לא פחות!!!

    • אם ככה כל מיסוי הוא גזל בחסות המדינה. אפשר לתת דוגמאות קיצוניות של הלאמה וקומניזם כדי לנסות ולקנות את דעת הקהל, אך אם מנסים להתמודד ברצינות עם הטענות מתקשים בכך. מדובר במשאב של המדינה שהולך למדינה ולא לכיס של ששינסקי בעצמו. ההתלהמות אינה במקומה. הרי אנשים רבים בארץ משלמים מיסים בסדר גודל של 50% ממשכורתם פשוט כי כך הוחלט במדינת ישראל. הוועדה בחנה את הנושא של תמלוגי גז ואיזנה בין הרצון לעודד משקיעים ובין הרצון של המדינה לקבל את המגיע לה על מנת לפתח את המדינה לכלל אזרחיה. לצערי הרב הוועדה נכנעה ללחצים שונים של גורמים אינטרסנטים וויתרה והחריגה וגרמה לאובדן של כסף רב למדינה, אך כנראה שאין גבול לתאוות הבצע, וחבל

      • יוסף אני מאוד תמהה על מה אתה מדבר. האם אתה מושקע או היית מושקע במניות הגז והנפט ? ההבנה שלך בנושא המיסים מדאיגה אותי מאוד. כולנו משלמים מיסים ,אבל 80% למשקיעים הקטנים זה נקרא בעברית צחה – שוד

      • אריק מיכאלי

        יוסף שלום
        האם באמת ובתמים אתה מאמין במה שכתבת?
        המשאב הוא של המדינה שנתנה אותו לחברת הגז והוא לא היה מתגלה ללא ההשקעה שלנו המשקיעים.
        אין לי בעיה לשלם 50 אחוז מס אבל משיתים עליי 80 אחוז על השקעותיי. אתה מבין על מה הזעקה?
        זה שוד לאור יום בחסות המדינה שמתנהגת כאחרון המאפיונרים מול המשקיע הקטן.
        אם היית משקיע את כספך הפרטי היית מדבר אחרת.
        זו לא תאוות בצע. זו זעקת כאב בגלל ההפסד הגדול בהשקעותיי.

  3. משקיע קטן

    מר שישינסקי אני אשמח מאוד אם ייקחו מהכנסתך 80 אחוז למען ה"ציבור". כמובן בשם ההגינות והצדק ועבור הציבור.
    אני מאמין שתאהב את ההרגשה כמו שאני אוהב את המס גזל שהשתת עלי בתור משקיע קטן.

  4. תחושות קשות במיוחד עולות בי כאשר מציינים שחוק הנפט נחקק ב 1952 – רמז לכך שהחוק אנאכרוניסטי כביכול.

    לא כך הדבר! המדינה עצרה את חלוקת הרשיונות בים למשך שש שנים תמימות על מנת לבדוק את האפשרות להעלות תמלוגים. לאחר מס' קידוחים כושלים הוחלט ב 2007, שנה בלבד לפני קידוח תמר, שלא להעלות תמלוגים!!!

    http://www.mni.gov.il/NR/exeres/5B97287D-F5EE-40E8-A143-99E6A945A7B9.htm

    המסקנה היחידה היא שהחוק עדכני ביותר ותנאיו נבחנו היטב. אני מאמין שלו הועלו התמלוגים נובל לא הייתה מסתכנת, בעיצומו של המשבר הכלכלי של 2008, בביצוע הקידוח.

    נק' נוספת, במשך שנים בוצעו קידוחים כושלים ולכן המדינה החליטה לעודד את החיפושים והמשוואה ברורה – סיכון גבוה אל מול תמורה גבוהה. זה ההסכם וההסכם הזה הופר רטרואקטיבית. דבר מביש במיוחד כאשר הובטח מפורשות שלא לעשות כך:

    http://www.youtube.com/watch?v=3iy2gTPCeFk

    ולסיום מן הראוי לציין את המשמעות עבור מי שמימן את הקידוחים – המשקיעים הקטנים – שישלמו מס שאין לו אח ורע במדינות מערביות והוא אינו מבייש אפילו דיקטטורות קומוניסטיות – למעלה מ 80% מס !!!

  5. מר שישנסקי אני משקיע פרטי שלא מצליח להבין למה בארצות הברית המס הוא 44% G.T ובתחנות דלק יש אפס מס וחשמל זול שזה באמת לטובת כיסו של הציבור מדוע הוועדה לא דאגה באמת לציבור באופן ישיר כמובן גם למשקיעים הפרטים מגיע כי אילולא הם לא הייתה קמה הוועדה ולא היו מוצאים כלום ואיך זה שהוועדה לא נתנה דעתה למס הנוסף שמיצתבר לפרטים שמביא אותם ל 80אחוז מס בעוד מס החברות יורד פשוטי העם משלמים את המחיר הכבד של מיסים עקיפים – ארץ אוכלת יושביה !!!!

  6. משקיע קטן

    מר ששינסקי בתור כלכלן מדופלם בעל שם עולמי איך לעזאזל אתה משית מס דרקוני של 80 אחוז על המשקיע הקטן?
    אשמח לתשובה…

  7. אני לא מאמין לאף מילה לפרופסור שהיה יכול למצוא את ממוצע OECD מונח על מדף בספריות וברור לעין שהממוצע הוא 44%
    ואחרי 10 חודשים של חישובים הפרופסור הגיע לתשובה שהממוצע הוא 62% -אם היה אני הייתי שולל ממנו את הפרופסורה מידית.

  8. מחזיק בגבעות שנים וניגזל

    אנא שמרו על כתבה זו ותגובותיה לזמן הבג"צ !!!!!!!

  9. המשקיעים הקטנים אינם מבינים דבר פשוט במערכת מיסוי- מדובר במערכת דינמית. מערכת שהמדינה משנה בהתאם לערכים ולצרכים. לא שמעתי על מאבק שלכם נגד התוכנית של ביבי להוריד את מס ההכנסה ומס החברות למרות שגם הוא פועל באופן רטרואקטיבי. כך זה בכל מערכת מיסוי. תמיד מיסים משפיעים בדיעבד על כל חלקי החברה. אפשר להשתמש בדמגוגיה ולתת דוגמאות של 80% מהמשכורות אבל כאן מדובר במשאבי טבע הנמצאים בבעלות המדינה וכאשר עושים השוואה פשוטה בין המדינות השונות רואים שכל המדינות בעולם מבינות שהמשאב הזה הוא שלהן, ועליהן מוטלת החובה והאחריות לעשות בו שימוש למען כלל החברה. ככה זה עובד בחברה מתוקנת. מי שזה לא מתאים לו כנראה לא מבין איך מתנהלת חברה מודרנית. אין מדובר על מס שמוטל על המשקיעים כלאחר יד. ישבה ועדה וחקרה את הנושא ובדקה והשוותה בכל העולם, כפי שנאמר בראיון כל אזרח יכול היה לפנות אליה, לא ניתן להאשים פה אף אחד בשרירותיות. חבל שזה היחס העולה מהטוקבקים….

    • "ניכוי אזילה" זו הטבה ועידוד המדינה שיועדה רק למצב שתהיה הצלחה ואז המשקיעים יקבלו את ההטבה.
      בפועל המדינה הונתה את המשקיעים ואחרי ההצלחה באו מ"אחורי הגב" של המשקיעים ותוך התנפלות גסה חזרו בהם מהטבה בנ"ל…זה עושק ממש.

      שנית כשמשנים מסים במדינה זה שינוי מס לכולם ולא שינוי מגזרי…אבל טוב חבל להתאמץ על אחד מהעמותה של מלכיאור ומימון המיצרי.

  10. חוק הגז מ1952 הוא מחייב, כמו חוקים אחרים כמו "לא תגנוב ","לא תרצח"," לא תנאף" וכדומה . החוקים האלה נעשו לפני אלפי שנים ואף אחד לא דרש לעשות חוזה על מנת לקיימם. . אם המדינה שהשקיעה ב-500 קידוחים עקרים ,לא דרשה לשנות את החוק בזמן מתן זכויות הקידוחים. אין מקום לדרוש זאת כעת ,לאחר שמשקיעים רבים הפסידו סכומים גדולים טרם מציאת הגז הנוכחי.ואף אחד לא פיצה אותם על כך. לאור התוצאות של קידוחים שהצליחו, החליטה המדינה לשים יד כבדה על המשקיעים ובמיוחד הקטנים ולעשוק אותם. הטעון שהגז הוא של המדינה היה צריך להאמר לפני מתן האישורים. בדיעבד החכמה קטנה . אתם נראים כמו בולדוזרים שהושבתו אך נהגיהם חיכו שיעשו עבורם את העבודה ואז קיבלו היתר לרמוס כל מי שבדרך. שישינסקי אתה באמת מיתמם כשלקחת את רמות המיסוי והגעת לסכום של 62 % . אם אנחנו מדינה שמתימרת להיות מתקדמת ,אנא הסתכל מה משלמות מדינות מודרניות ולא מדינות שלא היינו רוצים להדמות אליהן -עולם שלישי.מיסוי הוגן יוכל לתת ברכת דרך טובה להמשך הקידוחים. אל תתנשא, רד ובדוק פעם נוספת, אולי השפיות תחזור . אנחו כמשקיעים קטנים לא שונים מכל אזרח במדינה , רק שאנחנו השקענו כסף, בניגוד לאלה שחושבים שכסף גדל על העצים ,ולכן מגיע לנו קצת יותר . .

  11. לערן ,
    משאב טבע זה גם אשלג של חברה כיל , זה גם קרקעות מדינה ,זה גם מי מעינות ועוד. מדוע לא שמענו על מיסים גבוהים שנגבים על הדברים הבאים. המדינה לא באמת דואגת לשפות אותנו על כל הנכסים של המדינה. עם קום המדינה חילקה המדינה קרקעות לקיבוצים כאילו לא היו שווים. זו גם הקרקע של כל אחד מאיתנו . אני מעוניין לדעת איזה אחוז מיסוי גבו מכל אותם קיבוצים על המשאב היקר הזה. מה קורה עם כיל לאיזה אחוזי מיסוי הגיעו איתם? מה קורא עם מי עדן , ואחרים ,המים הם משאב של כולנו. אם הייתי רוצה לחיות במדינה קומוניסטית שמלאימה הכל לא הייתי מגיע לכאן.

  12. פגסוסססס

    חג שמח לכל בית ישראל!
    בנימין נתניהו רוה"מ ישראל החליט כי לבחירות הבאות יגיע בעמדת כוח חזקה יותר מאשר הגיע לבחירות הקודמות ולכן זיגזג בין החלטות לבין שיקולים פופוליסטים.
    גם בחוק מע"מ על ירקות נתן המה לשר האוצר להקים מהומה במדינה ואז סיכל אותה בכדי לקבל את רוב הקולות של העם.
    לגבי תמלוגי הגז-
    המדינה מכרה רשיונות לחיפושי גז ונפט במדינת ישראל ע"מ שאזרחים מהשורה ישקיעו את כספם במטרה זו,אבל מה "למזלינו"-המדינה מצאה אוצר והחליטה מתוך מניעים פופוליסטים לחלק אותם "לכלל האזרחים".
    בנימין נתניהו התחיב להוריד מיסים במדינה בכדי לעודד משקיעים לפתח את המדינה-בפועל מעלה מיסים.
    האם יתכן כי במדינת ישראל יופלה לרעה מגזר אחד במיסוי הנקרא "עודף רווחים"ומאידך רוה"מ ירצה 40 דקות בחו"ל בתמורה ל-100000$.
    ניכוי אזילה-כל זמן שאין גז או נפט ניכוי האזילה היווה רק הבטחה ולאחר שנימצא המאגרים,החליטה המדינה כי המה פריבילגיה מיותרת….
    מה לגבי הבטחה של מר שטינייץ- לא מהווה "הבטחה שילטונית"?
    האם פעלה המדינה באופן שאינו במחלוקת בזמן שנתנה לחברת EMG פתור מלא על יבוא הגז ממצרים?באיזה תפקיד היה רוה"מ בשנת 1991? האם קיים קשר בין תפקידו אז לבין מעשיו היום?
    האם נכון הוא כי רוה"מ שכר את מטוסו הפרטי של מר יוסי מימן הבעלים של EMG ?מה ידע אז פריציקי שהתנגד לעיסקה זו ומצא עצמו בתפקידחם אחרים? מדוע אברהם פורז נתן הקלות במאות מיליונים ליוסי מימן? ואפשר להמשיך עוד הרבה לפרשה זו !

    רטרואקטיביות-גם פ"ר זה אינו מבין על מה המהומה (או שאינו רוצה להבין) אז בבקשה-בפועל המדינה בכל מקרה היתה מקבלת מהמאגרים סדר גודל של 33%,באה המדינה ודורשת כ-80% ההפרש בין הסכומים כ-47% שנגזל ברובו מידי המשקיעים.
    במידה והמדינה היתה מחליטה כמו ששר האוצר מר שטינייץ התחייב כי המסקנות יכולו על מאגרים עתידיים לא היתה בעיה ,מי שירצה בבקשה קדימה,אבל המשמעות של דברי ומעשי רוה"מ גרמו לי כמשקיע פרטי שהשקיע בפיתוח מאגר תמר (ישראמקו) הפסד של 35% מהקרן-דהינו הפסד של כ-400000 ש"ח.משקיעי חברות הגז ימשיכו במאבקם נגד גזרה זו ויעשו כל שיכולתם לטרפד החלטה פופוליסטית זו.

  13. 1.אם חלק המדינה אמור להיות 62% -מדוע מהמשקיעים הפרטיים הגביה לא הוגבלה לחלק המדינה וגובים מהם מראש 80% וכדי לקבל החזר יחויבו להגיש דוח שנתי ,להמתין שנה ולהפסיד חלק מההצמדה על המס ששלמו ביתר??2. מדוע חישוב הR שאמור לתת רווח מנימלי למשקיעים בטרם ימוסו גם במס ריווחי היתר (מעבר למס רווח מעסק בשיעור המירבי שישלמו מראש מהשקל הראשון של הכנסה)מתעלם ממס ההכנסה 45% שמשולם מראש ומקטין בפועל את המקדם מ1.5 ל0.8 ??
    3. מדוע הפסדי העבר המצטברים לא יוכרו כמגן למס רווח מעסק כמו בחברות?? החוק במתכונתו מפלה ועושק את המשקיעים הפרטיים לעומת החברות וגובה מהם הרבה מעבר לחלק המדינה המוצהר במסקנות ששינסקי .המוטו המרכזי בהמלצות ששינסקי לדעתי הוא השקר ההטעיה והסילוף למען השגת מטרה שסומנה מראש!!!

  14. באמת לא משנה

    הטוב הרע והמכוער, סרט טוב.הפושע הטוב אומנם נותן למכוער לחפור לבד ולהוציא את המטמון,אבל משאיר לו 50% לא 20% .כאן הטוב חופר משקיע וקודח והרע שהוא גם מכוער לוקח 80% .
    סרט מחורבן!

  15. ההשוואה של פרופ' ששינסקי לפינוי בית לצורך הרחבת כביש
    אינה נכונה, מאחר ובעל הבית מרבל פיצויים.
    ולנו לא נותנים פיצוי בגין הפסד שווי המניה.

  16. סוחר דגים

    מה לא נאמר על וועדת בששינסקי (התוספת של "ב" זה ע"ש BB אבי הוועדה)
    לכן אנסה להשמע מעט מקורי למרות שזה בלתי אפשרי.
    אם מסקנות הוועדה יאושרו זה יהיה מסר הרסני בכמה תחומים.
    1. אסור להאמין לשלטון ואם אפשר לגנוב אותו לפני שהוא גונב אותנו אז למה לא..(בבחינת הגונב מגנב פטור)
    2. הבטחה וצדק אלה מילים תנ"כיות שפג תוקפן בחסות הפוליטיקאים ובחסות החוק.
    3. אם כבר עשית את הטעות הגדולה והשקעת בישראל תדרוש ערבות בנקאית מהמדינה ותקפיד להציג רווחים קטנים ועדיף הפסדים כי תמיד הגנבים ירצו לחמוד את רווחיך בחסות חכ"ים "חברתיים" ובג"ץ
    4. בישראל המושחתת כדאי תמיד להשקיע היכן שמשקיעים הפוליטיקאים המושחתים. אם אתם רואים שהנדל"ן מתפוצץ למעלה ואף פוליטיקאי לא מעלה בדעתו ליזום שינוי במיסוי, באופן שישווה לפחות למיסוי על שוק ההון, תסיקו את המסקנות ותשקיעו היכן שהם.
    5. הכלל הידוע שהתשואה למשקיע היא ביחס ישר לסיכון שהוא לוקח כבר לא עובד בישראל. ואולי בעקבות כך יכתוב בששינסקי עבודה (והפעם מבלי לזייף) שתזכה אותו בפרס נובל לכלכלה

  17. מעניין לדעת מה אחוז המגיבים בתשלום לפוסט זה. יש ליתחושה שהוא גבוה במיוחד…

  18. אמנון פורטוגלי

    תגובה לקמפיין של המשקיעים הקטנים כפי שהוא מתגלה כאן
    צריך חשבונאות יצירתית במיוחד כשי להגיע למס של 80% על הרווח . המספר הנכון הוא 72.5% בשיא הרווח. המשקיעים הקטנים ויועציהם מתעלים לצורך זה ומכניסים לחישוב גם את התמלוגים למדינה על ההכנסות מהגז שהוא רכוש הכלל.
    המשקיעים הקטנים שוכחים לספר ששולי מס אלו יהיו רק למשקיעים שהכנסתם השנתית היא כחצי מיליון שקל, או כ-40,000 שקל לחודש. ועוד לא הזכרנו את ההטבות הייחודיות שהם מקבלים ואת נכונותם לשלם לשותף הכללי, במקרה של גבעות עולם, 20.45% מההכנסות, גם במקרה שהשותפות תראה הפסדים. תשלומים אלו לשותף הכללי מקטינים בצורה משמעותית את הרווח של השותפות כך שכלל לא ברור שיוטל עליה ההיטל המוצע ע"י ועדת ששינסקי, וכל הרווח הצפוי יגיע לשותף הכללי שלא השקיע כלל ולא למשקיעים הקטנים.

  19. ערב טוב פרפסור שישינסקי איתן..מיצטערת לא מצאתי דרך אחרת להגיע אלייך..אבקש מימך אים אפשר..יש איתי קבוצה של למעלה מ-8600 איש אישה ילדים קשישים וחולים..וכל בקשתינו לחיות…תודה אני זמינה במייל שלי..

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*