מימון המונים ככלי לשינוי חברתי

מאת: יוחאי ברנשטיין

1. מבוא

מימון המונים הוא שיטת מימון שבה הון מגויס מגורמים רבים (אנשים פרטיים או ארגונים) המשקיעים סכומים קטנים. תופעת מימון ההמונים עושה בשנים האחרונות את דרכה משולי העולם הפיננסי אל לב הקונסנזוס. בארבע השנים האחרונות הכפילה תעשיית מימון ההמונים העולמית את גודלה כל שנה, והגיעה לשווי של כ-5.1 מיליארד דולר בשנת 2013, כמו שאפשר לראות בתרשים הבא.[1]

 

מגמות בתעשיית מימון ההמונים בעולם, 2010–2013 (במיליוני דולרים בשנה)

תרשים 1- יוחאי

מקור:Massolution, 2013. “2013CF: The Crowdfunding Industry Report”
החלוקה ב-2013 מבחינה בין שיטות המימון השונות, שיוצגו להלן.

ההצלחה הגדולה נישאת על גלי שתי מגמות עולמיות: התפתחויות טכנולוגיות המספקות את התשתית הנדרשת לביצוע של מימון המונים והתפתחויות חברתיות המשמשות כר פורה שעליו צומחת המוטיבציה למימון המונים. בפן הטכנולוגי אפשר להצביע על התעצמות הרשתות החברתיות, על גידול בשימוש במסחר מקוון שסוחף פעילות עסקית לעבר העולם הדיגיטלי, הנובעים כולם מהתקדמות היכולות הטכנולוגיות במגוון תחומים (אבטחת מידע, רוחב פס, מזעור, מובייל ועוד). בפן החברתי אנו עדים לעלייה במודעות של האוכלוסייה ולהגברת המעורבות האזרחית בשיח הכלכלי, שקיבלו ביטוי בהתעוררות החברתית ברחבי העולם. ממחאת האוהלים ברוטשילד ועד occupy wall street בארצות הברית, כולם כאחד קראו לשינוי השיטה הכלכלית, להקטנת הריכוזיות ולהגדלת המעורבות האזרחית – בכלכלה כולה ובשווקים הפיננסיים בפרט.

קל לראות כיצד החיבור בין שתי התופעות הללו דחף את מימון ההמונים קדימה והביא אותו למקומו היום. במאמר זה אבקש להראות כיצד מימון המונים יכול ליצור שינוי כלכלי-חברתי בישראל באמצעות העשרת מגוון מקורות המימון במשק, מתוך התמקדות בהיותו אמצעי אידיאלי למימון עסקים חברתיים. לצורך כך תוצג תחילה סקירה קצרה של התעשייה, בהמשך יוסבר כיצד כלי מימוני זה יכול לתרום לשינוי חברתי-כלכלי בישראל, ולבסוף יוזכרו בתמציתיות כמה אתגרים שעמם יש להתמודד כדי להגשים את הפוטנציאל.

2. מימון המונים

נהוג לחלק את מימון ההמונים לארבעה סוגים: תמורה, תרומה, חוב (הלוואה) והשקעה.[2] במימון המונים מבוסס תמורה (reward)גיוס הכסף נעשה כנגד החזר לא פיננסי, כמו רכישה מוקדמת של מוצר, מתנות סמליות או תמורה לא מוחשית. מימון המונים מבוסס תרומה (donation) הוא למעשה פעולה פילנתרופית שאינה כרוכה בהחזר פיננסי או אחר. במימון המונים מבוסס חוב (debt) הכסף ניתן כהלוואה המוחזרת בפרק זמן מוגדר בצירוף תשואה ידועה מראש. במימון המונים מבוסס השקעה (equity)הכסף מושקע בתמורה ליחידת השתתפות במיזם, המקנה למשקיע זכות ברווחים עתידיים ו/או זכות השתתפות בתהליכי קבלת ההחלטות בחברה.

מימון המונים נעשה בצורה מקוונת, ומעורבים בו שלושה גורמים: יזם, פלטפורמה ומשקיע. היזם מפרסם בפלטפורמה את הבקשה למימון, הכוללת פרטים על המיזם, סכום הכסף שהוא מבקש לגייס ופרק הזמן לגיוס. הפלטפורמה היא אתר אינטרנט הפועל כמתווך בין היזם למשקיע בתמורה לעמלה. המשקיע הוא כל אדם או ארגון בעלי עניין במיזם (העניין יכול להיות במוצר הנמכר, בהשגת תשואה כספית, ביעדים שמבקש המיזם לקדם, ועוד).

על פי הערכות, בשנת 2013 רוב הפעילות העולמית בתעשייה הייתה בתחום ההלוואות (42%), לאחר מכן תרומה ותמורה (28% ו-27% בהתאמה) ולבסוף השקעה (3%). אין נתונים מדויקים על היקפי הפעילות בישראל, אולם ניכר כי התחום הולך ומתפתח. בישראל פעילוֹת כמה פלטפורמות המתמחות בסוגים השונים של מימון המונים, ובכללן אפשר לציין את jumpstarter, mimoonaו-headstart (שבה עמד היקף הפעילות בשנת 2013 על כחמישה מיליון שקל שגויסו מכ-23 אלף תומכים), הפועלות בתחום התמורה והתרומה, ואתeLoanהפועלת בתחום ההלוואות.

3. מימון המונים כמנוף לשינוי חברתי-כלכלי

מימון המונים אינו טרנד שולי או תופעה זניחה שתחלוף מן העולם, אלא מנגנון מימון ייחודי שבכוחו לשנות מקצה לקצה את האופן שבו מוקצה ההון במשק הישראלי. במימון המונים כל אדם עם מעט כסף זמין וחיבור לאינטרנט הוא מקור פוטנציאלי להעמדת הון לחברות, לארגונים ולפרטים. משמעות הדבר היא דמוקרטיזציה של השווקים הפיננסיים, הגברת התחרותיות בשוק האשראי ופתיחת ערוצי מימון חדשים לגורמים המתקשים לקבל מימון מהמוסדות המסורתיים. לעומת החיסכון הציבורי, שהופך כיום להשקעה כמעט אך ורק דרך מתווכים פיננסיים – בנקים, משקיעים מוסדיים, קרנות הון סיכון וגופים אחרים – מימון המונים משנה מצב זה ומאפשר לבעל החיסכון להשקיע בעצמו ביעד ההשקעה, בין שמדובר בעסק המגייס הון לצורך הרחבת הפעילות ובין באדם פרטי המעוניין בהלוואה לרכישת רכב.

ההשפעות השליליות של מבנה שוק האשראי בישראל והפגיעה בפעילות המשקית הנגרמת מקשיי המימון של עסקים קטנים ובינוניים נידונו בהרחבה בכמה מסגרות בעת האחרונה, שאף העלו שורה של הצעות לטיפול בתופעות אלו.[3] מימון המונים יכול להיות פתרון נוסף בשורת הפתרונות, מעצם היותו מקור מימון חלופי לאפשרויות המימון הקיימות כיום בשוק.[4] במאמר זה ברצוני להאיר זווית מסוימת של הפוטנציאל לשינוי חברתי הטמון במימון המונים, והוא היותו אמצעי מימון אידיאלי לעסקים חברתיים.

יש דרכים שונות להגדיר עסקים חברתיים, ולצורך דיון זה הם יוגדרו כעסקים הפועלים למימוש "שורה תחתונה כפולה" (double bottom line) –  יצירת תועלת חברתית לצד השאת רווחים כספיים. במילים אחרות, עסקים חברתיים הם עסקים המוכנים להקטין את שורת הרווח שיכלו להשיג לו היו פועלים כעסק רגיל כדי לממש מטרות חברתיות. לא מדובר בהפניה ספורדית של משאבי הארגון לצרכים פילנתרופיים (כמו שארגונים רבים עושים תחת הכותרת של אחריות תאגידית), אלא בהתנהלות מתמשכת המוטמעת בגנטיקה של העסק.

הריחוף של עסקים חברתיים (המכונים "מגזר רביעי") בחלל שבין המגזר העסקי למגזר השלישי מקשה עליהם לגייס מימון. מקורות המימון המקובלים של המגזר העסקי אינם ממהרים להעמיד אשראי לארגון שהתוכנית העסקית שלו מגדירה ויתור על תשואה כספית. גם מקור המימון המקובל של המגזר השלישי (כספי פילנתרופיה) אינו זמין מכיוון שתרומה לארגון עסקי המניב רווחים בעייתית מבחינת המיסוי (מוסדות ללא כוונת רווח יכולים לקבל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה המקנה לתורם זיכוי מס על תרומתו), כך שיש תמריץ שלילי להעביר כספי פילנתרופיה לארגונים אלו.

אתגרי המימון של עסקים חברתיים זוכים כיום למענה משני כיוונים עיקריים – קרנות פרטיות המתמחות במימון עסקים חברתיים ותמיכה ממשלתית. בישראל פעילות כמה קרנות פרטיות המממנות מיזמים חברתיים, ובכללן קרן דואליס, קרןIVNוקרן SFI.ברמה הממשלתית המועצה הלאומית לכלכלה הובילה בשנים האחרונות מהלך למיסוד התמיכה בעסקים חברתיים באמצעות הקמה של קרן השקעות חברתיות, ובקרוב יפורסם המכרז להפעלתה.

ההבדל בין קרנות ההשקעה המתמחות בעסקים חברתיים לקרנות השקעה "רגילות" הוא במוטיבציה להשקעה. קרנות השקעה רגילות מונעות מהרצון למקסם רווח ועל כן משקיעות בעסקים הפועלים למקסם רווח, ואילו קרנות ההשקעה החברתיות מבקשות ליצור תשואה חברתית וכספית כאחד, ועל כן משקיעות בעסקים בעלי שורה תחתונה כפולה. כלומר זהות האינטרסים בין הקרן המשקיעה ובין העסק היא המאפשרת את המימון.

הבחנה זו מביאה אותנו להצביע על גורם נוסף המחזיק בהון רב פנוי להשקעה, וגם לו עניין בהשאת תשואה כספית לצד יצירת תועלת חברתית – הציבור הרחב. על מה אפשר לבסס הנחה זו? ההנחה שלציבור מוטיבציה להשיא תשואה כספית היא מובנת מאליה ומוכחת בכל פעם שאדם משקיע את כספו באפיקים נושאי תשואה. על המוטיבציה ליצירת תועלת חברתית אפשר ללמוד בין היתר מהעובדה שהציבור מפנה חלק מהונו לפילנתרופיה. בשנת 2011 תרמו הישראלים 5.7 מיליארד שקל לארגונים היוצרים תועלות חברתיות מסוגים שונים: רווחה, חינוך, בריאות ועוד, ומספר זה הולך וגדל בעקביות עם השנים.[5] הציבור אפוא מפנה כיום את הונו לשתי המטרות הללו בערוצים נפרדים, ואין סיבה לחשוב שיימנע מלהפנות אותו לאותן שתי מטרות בערוץ אחד.

משראינו שתמהיל המוטיבציות של הציבור הרחב מתאים לפרופיל הנדרש ממשקיעים בעסקים חברתיים, יש לשאול: במה מותר מימון המונים מהשקעתן של קרנות ממשלתיות או פרטיות? אפשר להצביע על כמה יתרונות של מימון המונים בהקשר זה. ראשית, מימון המונים יועיל לתחום מעצם הגדלת כמות הכסף הזמין להשקעות מסוג זה. שנית, השקעה של הציבור במיזמים חברתיים דרך פלטפורמות של מימון המונים מחברת אותו ישירות לסוגיות החברתיות שעל הפרק – חיבור שבפני עצמו יש בו ערך חברתי לא מבוטל.

יתרון שלישי של מימון המונים הוא מגוון התופעות החברתיות שאפשר להתמודד עמן. קרנות ממשלתיות נדרשות להגדרות נוקשות של התועלות החברתיות, שכן השימוש בכספי מסים מחייב את מדידת יעילות ההשקעה החברתית, כלומר את התשואה החברתית שהעסק מניב על כל שקל של השקעה ציבורית כדי שאפשר יהיה להשוות לתועלת החברתית מהשקעות ציבוריות באפיקים אחרים. על אף ההיגיון הטמון בכך המשמעות של עקרון היעילות היא היצמדות לתופעות חברתיות בנות מדידה, דבר המצמצם במידה ניכרת את סל ההשפעות החברתיות שבהן יכולה להשקיע הקרן. לדוגמה, קרן ההשקעות החברתיות שתוקם בישראל תתמקד רק בעסקים חברתיים המעסיקים אוכלוסיות מוחלשות. הגדרה זו מגבילה את היכולת של עסקים חברתיים בעלי מוטיבציה חברתית שאינה דווקא העסקת אוכלוסיות מוחלשות ליהנות מהשקעותיה של הקרן. השקעה ישירה של הציבור בעסקים חברתיים, לעומת זאת, מרחיבה את סל התופעות החברתיות שעמן יכול העסק להתמודד, שכן לא נדרשת החלטה מרכזית על תועלת שטובה לכלל הציבור. מסעדה המפנה בקביעות נתח מסוים מפעילותה להזנת נזקקים, מפעל הרוכש אך ורק מספקים קטנים ובינוניים או מספקים בפריפריה, ובית מלון המבטיח לעובדיו תנאי העסקה טובים מהממוצע בענף הם כולם דוגמאות לעסקים שאינם חותרים למקסום תשואה כפי שהיה עושה "העסק הסטנדרטי", מתוך רצון ליצור השפעה חברתית מסוימת. אמנם אפשר להתווכח על איכותן של התועלות החברתיות שבדוגמאות ולשאול אם הן אכן תועלות ראויות דיין כדי שהעסק יוגדר כחברתי, אולם ויכוח זה מתייתר כאשר המימון מגיע ישירות מהציבור הרחב, שכן מימון מוצלח של מיזם שכזה כמוהו כהצבעה בעד אותן תועלות חברתיות. מימון המונים אפוא מאפשר לפרטים לתמוך באמצעות השקעתם במיזמים בעלי תועלת חברתית הקרובה ללבם, על אף הקושי למדוד ולכמת את התועלת ביחס לתועלות אלטרנטיביות. במילים אחרות, כשהמימון יגיע מההמון יוכל ההמון להחליט מהן התועלות החברתיות הראויות בעיניו.

יתרון רביעי שאפשר לקשור למימון המונים בהקשר זה הוא הפוטנציאל הטמון בו לעידוד חדשנות. קריטריונים המוגדרים כתנאי לקבלת מימון יוצרים מסגרת המחייבת את המיזם לפעול בתוכה. מסגרת זו לא מאפשרת את הגמישות, את הדינמיות ואת היצירתיות הנחוצות להניע תהליכים חדשניים. פועל יוצא מכך הוא שמימון המונים לעסקים חברתיים שאין בו כל הגבלה על הקריטריונים לקבלת מימון הוא מנוע אידיאלי לחדשנות עסקית וחברתית.

דרך אחת לבצע מימון המונים לעסקים חברתיים היא בשיטת החוב: עסק חברתי יפנה לגייס אשראי מהציבור הרחב ויגדיר מראש את התועלת החברתית (לא הגדרה כמותית דווקא) ואת התשואה הכספית הצפויות מההשקעה. הציבור יוכל לבחון את ההצעה ולהחליט אם התועלת החברתית והתשואה הכספית ראויות בעיניו. כל פרט ישאל את עצמו אם הפער בין התשואה הכספית של השקעה זו לתשואה הכספית הצפויה באפיק השקעה "רגיל" (אם אכן יש פער כזה), מתוך התחשבות בסיכון, שווה בעיניו את התועלת החברתית שתיווצר.

דרך נוספת לבצע מימון המונים לעסקים חברתיים היא בשיטת ההשקעה. היזם החברתי יפנה לגייס הון מהציבור ובתמורה יעניק יחידות השתתפות במיזם. פרטים המזדהים עם המטרות החברתיות שהוגדרו, רואים פוטנציאל כלכלי בעסק ונכונים לקחת את הסיכון יוכלו להשקיע ולהיות שותפים. בהמשך הדרך יוכלו המשקיעים להשתתף בקבלת ההחלטות (בהתאם להצעה הראשונית) ולנווט את הפעילות החברתית והעסקית לאורך זמן.

4. אתגרים בדרך ליישום

סוגיה מרכזית שיש להידרש אליה כאשר דנים במימון המונים מבוסס השקעה היא תחולתם של דיני ניירות ערך על מיזמים המשתמשים בשיטת מימון זו. כדי לחדד את הסוגיה אפשר להוסיף ולשאול: מהו ההבדל בין מימון המונים מבוסס השקעה ובין גיוס הון של חברה ציבורית בבורסה? התשובה נמצאת בסדרי הגודל של הגיוס. תאגיד המעוניין לגייס הון מהציבור (כלומר להציע "הצעה לציבור") מחויב בפרסום תשקיף ובדיווח מתמשך על התנהלותו, מתוך כוונה להגן על המשקיעים ולמנוע הונאות. פעולות אלו כרוכות בעלויות גבוהות במועד ההנפקה ולאורך חיי החברה, מה שהופך גיוס הון מהציבור לשיטת מימון לא רלוונטית למיזמים בקנה מידה קטן ובינוני (שהעלויות שלהם גבוהות לעתים מכל הסכום המבוקש לגיוס). אולם יש לשאול: האם חברה המנפיקה מניות בהיקף של חצי מיליארד שקל ועסק המעוניין לגייס מיליון שקל צריכים לחסות תחת אותה מטרייה רגולטורית? האם עליהם לעמוד באותם כללי דיווח?

כדי לאפשר מימון המונים מבוסס השקעה יש להגדיר מחדש את התנאים שבהם אפשר לגייס הון מהציבור במיזמים בקנה מידה קטן ובינוני. בשלב הראשון יש להגדיר את הגבול העליון של מימון המונים, היינו סכום שמתחתיו הגיוס יוגדר כמימון המונים ומעליו תהיה זו הנפקה לכל דבר ועניין והמגייס יידרש לעמוד בכל חובות דיני ניירות ערך. בשלב השני יש להגדיר את ההגנות המתאימות לגיוסים מסוג זה, הצריכות להתבסס על צמצום הסיכון למשקיעים על ידי הגבלת החשיפה להשקעה וקביעת סכום מרבי להשקעה של משקיע יחיד במיזם ספציפי. לבסוף יש לתת פתרון לכל ההיבטים הנגזרים מגיוס הון כנגד מניות: סחירות המניה, זכויות המשקיעים, חובות שקיפות ודיווח ועוד, ולהקפיד שעלויות העמידה בדרישות יהיו נמוכות ונגישות לעסקים קטנים ובינוניים.

תחום ההלוואות דורש אף הוא אסדרה כדי שיוכל לפרוץ קדימה ולהיות כלי מימון זמין בידיהם של עסקים. גם כאן האסדרה צריכה להתבסס על צמצום הסיכון למלווים באמצעות הגדרת הסכומים המרביים לגיוס הכולל ולחלק היחסי שכל מלווה יהיה רשאי לקחת בהלוואה, ובאמצעות הגדרת כללים שיסדירו את פעילות השוק: יחסי מלווה–לווה, חובות דיווח, סחירות של החוב וכדומה.

מדינות רבות, וישראל בכללן, מתקדמות לעבר אסדרה של תחום מימון ההמונים באפיקי ההשקעה וההלוואה. המהלך שתואר לעיל עומד בבסיס הרציונל של שינוי דיני ניירות ערך בכל המדינות שהחלו לדון בנושא. בארצות הברית עבר באפריל 2012 JOBS act שהניח את היסודות להסדרת התחום. בישראל פורסמה לאחרונה הצעה לתיקון חוק ניירות ערך המבוססת על מסקנות הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, ובו שינויים שיאפשרו לחברות היי-טק לבצע מימון המונים מבוסס השקעה.[6] הרחבת תחולת החוק גם לחברות שאינן מתחום ההיי-טק תנגיש את מימון ההמונים לכלל העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, ובכללם גם העסקים החברתיים, הצמאים למקורות מימון חלופיים.

_____________________________________

יוחאי ברנשטיין הינו צוער בתוכנית 'צוערים לשירות המדינה'.

[1] על פי הערכות של חברת Massolution מתוך הדוח:  Massolution, 2013. “2013CF: The Crowdfunding Industry Report”, http://www.crowdsourcing.org/editorial/2013cf-the-crowdfunding-industry-report/25107 .

[2]חלוקה זו מקובלת בספרות המחקרית ובסקרי השוק שנעשים על התעשייה. ההבחנה אינה מוחלטת, ויש המוסיפים עוד קטגוריות (כגון מימון המונים מבוסס תמלוגים). עוד יש לציין כי פעמים רבות במיזם נעשה שימוש ביותר משיטת מימון המונים אחת. להרחבה על ארבע השיטות ראו:  Nesta, 2012. “An Introduction to Crowdfunding”, London: Nesta.

[3] ראו לדוגמה: בנק ישראל, 2013. דוח מסכם: הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות, ירושלים: בנק ישראל,http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Documents/דוח%20סופי.pdf ("ועדת זקן").

[4] הרחבה על תופעות אלו ועל האופן שבו אפשר לשלב מימון המונים בחתירה לפתרונן אפשר למצוא בנייר העמדה הבא: הארגון הישראלי למימון המונים(ISCA), 2013. "מימון המונים בישראל", מסמך עמדה, ספטמבר, http://www.israelcrowdfunding.org/מימון-המונים-נייר-עמדה/.

[5] ראו למ"ס, 2014. "פילנתרופיה של ישראלים 2009–2011", הודעה לתקשורת, 3.3.2014,http://www.ctg.org.il/wp-content/uploads/2014/01/סקר-הנתינה-הישראלית-של-יכולים-נותנים-והלמס.pdf.

[6] ראו דוח הוועדה: רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך, 2014. הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח: מסקנות סופיות, ינואר, http://www.tase.co.il/Resources/PDF/PR/2014/PR_20140121_MOP_Committee_Recomendations.pdf והצעת חקיקת משנה ליישום המלצות הוועדה: http://www.isa.gov.il/חקיקה%20ואכיפה/Legislation/Proposed%20Legislation/2233/Documents/Draft_secondary_legislation.pdf

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

תגובה אחת

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*