מגמות בהשתתפות החברה החרדית בשוק העבודה 1997–2014

מאת: גל בן חורין

באדיבות כאן, תאגיד השידור הישראלי

השתתפות חרדים בשוק העבודה היא אחד הנושאים המרכזיים בסדר היום הציבורי בישראל בעשור וחצי האחרונים. בעבודה זו נבחן את המגמות העיקריות בתעסוקת חרדים בשנים 1997–2014 על ידי בחינה של שלוש קבוצות אוכלוסייה: גברים ונשים מיישובים חרדיים (שאצלם נבחנו נתוני התעסוקה והשכר עד 2011),[1] וגברים מכל היישובים שמוסד ההשכלה האחרון שלהם הוא ישיבה (שאצלם בחנו את נתוני התעסוקה והשכר גם לשנים 2012–2014). ההשוואה בין קבוצות אלו מאפשרת להבחין בהבדלים בין קבוצות האוכלוסייה הללו ובתהליכים השונים שהן עוברות. הנתונים יחולקו לשנים 1997–2002 ו-2003–2014 כדי לבחון כיצד השפיעו הקיצוצים בשירותי הרווחה ובקצבאות בשנת 2002 על האוכלוסיות השונות.

תרשים 1 מציג את שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה בקרב האוכלוסייה החרדית. מהתרשים אפשר לראות כי בשנים 1997–2002 חלה ירידה מתמשכת בהשתתפות בכוח העבודה של גברים חרדים, לצד שיעור יציב בקרב נשים חרדיות. עוד ניכר כי ההשתתפות בשוק העבודה של גברים חרדים שמוסד ההשכלה האחרון שלהם הוא ישיבה נמוכה במידה ניכרת מההשתתפות של אוכלוסיית הגברים החרדים הכללית. אפשר לראות גם שקבוצות האוכלוסייה הגיבו באופן שונה לקיצוצים בקצבאות: העלייה בהשתתפות בשוק העבודה התמקדה באופן כמעט בלעדי בנשים חרדיות ובגברים חרדים שמוסד הלימוד האחרון שלהם הוא ישיבה, ובקרב גברים מיישובים חרדיים לא נרשם שינוי ניכר בשיעור התעסוקה, ואולי הייתה אף ירידה קלה. לבסוף, הנתונים העומדים לרשותנו מאפשרים לבחון את השינויים בשנים 2012–2014 רק לגברים חרדים שמוסד ההשכלה האחרון שלהם הוא ישיבה, אך ניכר כי בשנים אלו חלה קפיצה ניכרת בהשתתפות של קבוצה זו בשוק העבודה.

 תרשים 1: השתתפות בשוק העבודה בחברה החרדית, 1997—2014 (באחוזים)

חרדים המשתתפים בשוק העבודה לא מרוויחים שכר דומה לאוכלוסייה הכללית בישראל, ורובם המוחלט מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק במידה ניכרת. זאת ועוד, התפלגות השכר של חרדים המשתתפים בשוק העבודה זזה כלפי מטה לאחר שנת 2002: בכל קבוצות האוכלוסייה החרדית נרשמה ירידה בשיעור מקבלי השכר הגבוה במקביל לעלייה בשיעור המקבלים שכר הנמוך ממחצית השכר הממוצע. תופעה זו עשויה לנבוע מהצטרפות עובדים חדשים לשוק העבודה המתאפיינים בכישורים נמוכים יותר. אולם, כמו שאפשר לראות בתרשים 2, ההסטה למטה של השכר בחברה החרדית מאפיינת גם את קבוצת הגברים החרדים הכללית, שבה לא נרשמה עלייה בהשתתפות בשוק העבודה. עוד אפשר לראות כי נשים חרדיות מרוויחות פחות מגברים, ורובן המוחלט מרוויחות פחות ממחצית השכר הממוצע במשק, וכן כי גברים חרדים שמוסד ההשכלה האחרון שלהם הוא ישיבה מרוויחים פחות ממקביליהם החרדים שלמדו במוסדות לימוד אחרים.

תרשים 2: התפלגות השכר בקרב בעלי הכנסה מעבודה, לפי מין

השכר הנמוך בחברה החרדית הוא תוצאה של גורמים רבים, ובכללם ריבוי משרות חלקיות והיעדר ניסיון תעסוקתי וכישורים מתאימים לשוק העבודה,[2] שבגללם חרדים מתרכזים במשרות בעלות שכר נמוך. לוחת 1 ו-2 להלן מציגים את התפלגות העובדים החרדים לפי ענפים כלכליים ומשלחי יד. מהנתונים אפשר ללמוד כי עובדים חרדים מרוכזים בראש ובראשונה בתחום החינוך. בעוד שבקרב כלל הגברים היהודים פחות מ-6% מהעובדים מועסקים בתחום החינוך, שיעור המועסקים בחינוך בקרב החרדים שמוסד ההשכלה האחרון שלהם הוא ישיבה עומד על קרוב ל-40%. עובדים חרדים נוטים לעסוק יותר גם במקצועות מתחום השירותים הקהילתיים ביחס לכלל העובדים היהודים. מנגד, עובדים חרדים מיוצגים פחות בתחומי התעשייה והנדל"ן והשירותים העסקיים. עוד נראה כי שיעור הגברים החרדים המועסקים בתחומי מינהל ציבורי, בנקאות, ביטוח, פיננסים ובנייה ירד על פני זמן, בעוד ששיעור הגברים החרדים המועסקים בחינוך ובנדל"ן ושירותים עסקיים עלה.

הריכוז של חרדים במקצועות מתחום החינוך בולט בייחוד בקרב הנשים החרדיות, שיותר מ-40% מהן מועסקות בתחום, לעומת כ-20% מקרב כלל הנשים היהודיות. מנגד, שיעור הנשים החרדיות המועסקות בתעשייה ובמינהל ציבורי נמוך ביחס לכלל הנשים היהודיות. התפלגות הנשים החרדיות בין ענפים כלכליים נותרה יציבה למדי על פני זמן, אך בעוד שחלה ירידה קלה בשיעור הנשים המועסקות בחינוך, במינהל ציבורי ובמסחר, שיעור הנשים המועסקות בבריאות ובשירותים למשק בית עלה.

לוח 1: התפלגות עובדים לפי ענף כלכלי (באחוזים)

גברים נשים
קבוצת אוכלוסייה כללי חרדים – כללי חרדים – ישיבה כללי חרדיות
שנים 1997–2002 2003–2011 1997–2002 2003–2011 1997–2002 2003–2011 1997–2002 2003–2011 1997–2002 2003–2011
בנייה וחקלאות 8.6 10.5 6.5 3.8 4.3 2.9 1.5 1.9 0.6 0.3
תעשייה 21.1 25.2 14.7 14.0 11.5 11.8 9.2 11.2 4.3 4.0
ייצור מים וחשמל 1.2 1.6 0.4 0.4 0.2 0.1 0.4 0.4 0.0 0.0
מסחר 14.3 14.0 19.1 16.9 13.4 12.9 11.9 11.8 12.3 10.9
עסקים – לא מקצועי: אירוח, מסעדנות, תחבורה, אחסון ותקשורת 13.4 12.4 9.4 10.6 5.6 7.5 8.5 7.8 3.8 4.3
עסקים – מקצועי: בנקאות, ביטוח, פיננסים, נדל"ן ושירותים עסקיים 20.4 15.4 15.2 16.4 6.9 7.8 17.8 15.5 13.5 14.4
מינהל ציבורי 5.5 6.2 5.6 2.2 4.3 2.5 4.8 5.5 3.8 1.7
חינוך 5.7 5.5 17.5 20.9 36.6 37.3 20.2 21.1 44.7 42.7
בריאות ושירותים קהילתיים 9.5 9.1 11.1 12.6 15.8 15.8 22.3 21.4 14.8 16.2
שירותים למשק בית ואחר 0.3 0.3 0.6 2.4 1.3 1.6 3.4 3.2 2.3 5.4

* החלוקה לענפים לפי סיווג 1993. חלק מהענפים קובצו יחד לצורך נוחות.

** הנתונים בעמודות "כללי" מתייחסים רק לאוכלוסייה היהודית.

לוח 2 מציג את התפלגות משלחי היד בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות. אפשר לראות שגברים ונשים מועסקים במשלחי יד שונים, ושיש דפוסים שונים במשלחי היד בין כלל העובדים היהודים ובין העובדים החרדים. שיעור הגברים החרדים המועסקים במשרות ניהול ובמשרות מקצועיות נמוך ביחס לכלל העובדים הגברים. שיעור העוסקים במקצועות אקדמיים וחופשיים מקרב העובדים החרדים גבוה לעומת כלל העובדים היהודים, אך הסיבה לכך היא השיעור הגבוה של חרדים העוסקים בחינוך. שיעור החרדים העוסקים במקצועות אקדמיים וחופשיים למעט חינוך, לעומת זאת, נמוך ביחס לכלל העובדים היהודים. אפשר לראות שבקרב הגברים החרדים שמוסד הלימוד האחרון שלהם הוא ישיבה נרשם שיעור נמוך במיוחד של עובדים מקצועיים. ההבדל המשמעותי במשלחי היד בין נשים לגברים חרדים הוא בריכוז הגדול של נשים בעבודות פקידות וסוכנות, מכירות ושירותים, שמסתכמות יחד לכדי כמחצית מכלל העובדות החרדיות. נוסף על כך, שיעור הנשים החרדיות העוסקות במכירות ושירותים עולה עם הזמן. מנגד, שיעור העובדות החרדיות המקצועיות נמוך מאוד ועומד על פחות מ-2% מכלל העובדות. שיעור הנשים החרדיות המועסקות במקצועות ניהול נמוך במידה ניכרת משיעורן בקרב כלל הנשים היהודיות.

לוח 2: התפלגות עובדים לפי משלח יד (באחוזים)

גברים נשים
קבוצת אוכלוסייה כללי חרדים – כללי חרדים – ישיבה כללי חרדיות
שנים 1997–2002 2003–2011 1997–2002 2003–2011 1997–2002 2003–2011 1997–2002 2003–2011 1997–2002 2003–2011
משלח יד אקדמי 15.6 13.6 10.5 14.3 24.4 20.1 15.2 13.7 17.0 14.0
מתוכם עובדי הוראה 3.9 6.7 17.4 13.7 12.3 9.4
בעלי מקצועות חופשיים וטכניים 13.5 12.1 18.5 21.2 29.0 32.6 19.1 19.7 29.2 29.6
מתוכם עובדי הוראה ועובדים בשירותי דת 10.8 14.8 25.4 26.7 24.6 24.2
מנהלים 10.2 10.5 5.5 4.3 4.6 6.1 4.5 3.8 1.8 1.2
עובדי פקידות 8.6 9.0 17.8 10.2 12.5 10.7 27.0 29.0 24.6 25.2
סוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים 17.6 15.4 12.8 20.5 11.0 14.7 23.9 21.7 20.0 24.1
עובדים מקצועיים בחקלאות 2.2 2.7 0.2 0.1 0.4 0.7 0.3 0.4 0.0 0.0
עובדים מקצועיים בתעשייה, בבינוי, ועובדים מקצועיים אחרים 25.1 29.5 24.1 19.6 14.4 9.7 3.5 4.4 1.6 1.8
עובדים בלתי מקצועיים 7.2 7.3 10.6 9.9 3.7 5.0 6.4 7.2 5.7 4.1

* החלוקה לענפים לפי סיווג 1993.

** הנתונים בעמודות "כללי" מתייחסים רק לאוכלוסייה היהודית.

לסיכום, במאמר זה הצגנו את התפתחות דפוסי התעסוקה בקרב נשים וגברים חרדים בשנים 1997–2014, ובפרט הראינו כי לעומת השנים 1997–2002 שבהן חלה ירידה בשיעור התעסוקה של החרדים, ירידה זו נבלמה בעקבות הקיצוצים בקצבאות בשנת 2002, והחל משנה זו נרשמה עלייה בהשתתפות חרדים בשוק התעסוקה, אשר התרכזה בעיקר בנשים חרדיות ובגברים חרדים שמוסד ההשכלה האחרון שלהם הוא ישיבה. בד בבד עם העלייה בהשתתפות של חרדים בכוח העבודה נרשמה ירידה בשכר שחרדים מקבלים בשוק העבודה. ירידה זו צפויה לנוכח כניסת עובדים חדשים לשוק העבודה, ולא מעידה על כישלון בתוכנית ליציאת חרדים לשוק העבודה.

עם זאת, מהנתונים ברור כי לא זו בלבד ששיעור התעסוקה של חרדים לא הגיע לכדי מיצוי, אלא שהחרדים שכן מצטרפים לשוק העבודה עדיין מתרכזים במקצועות ששכר נמוך בצדם ושדורשים מיומנויות נמוכות. ממצא זה מדגיש את הצורך בהכשרה מקצועית טובה יותר לחרדים ובהתאמת מערכת החינוך החרדית כך שתספק להם כלים מתאימים להשתלב בשוק העבודה. ובפרט, על פי מערכת הלימודים והתמריצים הקיימת אין לחרדים יכולת להגיע לענפי הטכנולוגיה העילית, המאופיינים בשכר גבוה.

 

 

[1]  היישובים החרדיים שנבחנו הם בני ברק, ביתר עילית ומודיעין עילית.

[2] ראו: מירי אנדבלד, לאה אחדות ומישל סטרבצ'ינסקי. 2017. "עוני, עבודה במשרה חלקית ומענק העבודה", https://goo.gl/Mc16yR

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*