מגזר ומגדר: מבט מגדרי על פערי הישגים בבחינות הבגרות בין תלמידי החינוך העברי והערבי

מאת: נעמי פרידמן סוקולר[1]

iStock_000016314146Medium

פערי השכר בין יהודים לערבים בישראל עקיבים לאורך זמן. על פי סקר ההכנסות לשנת 2013 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גבר ערבי מרוויח 44.6% פחות מגבר יהודי ואישה ערבייה מרוויחה 31% פחות מאישה יהודייה. חלק מהפער הזה נובע מניתוב האזרחים הערבים לתחומים פחות משתלמים, אם בגלל אפלייה בקבלה לעבודה ואם כתוצאה של מסלול ההכשרה שבחרו (שאף הוא מושפע מהציפייה לאפליה). לראיה, ערבים מהווים כ-16% מכלל המועסקים, וזה גם שיעורם במקצועות החינוך והבריאות, אך בקרב משלחי יד מדעיים-טכנולוגיים בעלי רמות השכר הגבוהות, בהנדסה ובמדעי המחשב, הגברים הערבים מהווים 4-7% מהמועסקים והנשים הערביות מהוות 1% בלבד. זאת ועוד, שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה בכלל נמוך במיוחד,23%, לעומת 64.7% בקרב נשים יהודיות ו-59.6% בקרב גברים ערבים, בשנת 2013.[2]

בסיס נתונים חדש, המחבר נתוני מיצ"ב בכיתה ח' עם נתוני בגרות בסיום י"ב, מאפשר לבחון באיזה אופן משפיע החינוך העל יסודי על דפוסי ההשתתפות וההתמיינות הללו, אם מבחינת דפוסי ההשתתפות במקצועות יוקרתיים בבחינות הבגרות, ואם בהשוואת רמת ההישגים של התלמידים בחינוך העברי והערבי. בחינת נתונים אלה מצביעה על הבדלים משמעותיים בין בנים ובנות בחינוך הערבי הן ברמת ההישגים ההתחלתית, הן בהתקדמות במהלך הלימודים בבית הספר העל יסודי והן בדפוסי ההתמיינות למקצועות מוגברים בבחינות הבגרות.

כבר בבחינות המיצ"ב בכתה ח', עולים הישגי החינוך העברי במתימטיקה על אלה של  החינוך הערבי (כמו בשאר תחומי הידע),[3] הן אצל בנים והן אצל בנות, אלא שאצל הבנות הערביות הולך פער זה ומצטמצם במהלך בית הספר התיכון עד כי הישגיהן בבחינות הבגרות מתקרבים להישגי הבנים בחינוך העברי, ואילו הפער המגזרי בקרב הבנים הולך וגדל.  שיעור ההתקדמות של הבנות בחינוך הערבי העל יסודי במתימטיקה גדול יותר מההתקדמות של בנים או בנות בחינוך העברי, בעוד ההתקדמות אצל הבנים בחינוך הערבי העל יסודי קטנה יותר מההתקדמות בחינוך העברי.

ההבדל המגדרי בדפוסי הבחירה במקצועות מדעיים דרמטי עוד יותר. שיעור הבנות בחינוך העברי שבוחר במתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב נמוך ביותר מ-50% משיעור הבנים במקצועות הללו. מאידך בחינוך הערבי, יותר בנות בוחרות במקצועות הללו מאשר הבנים איתם הן לומדות. ממצאים אלה ממחישים כי בעוד בחינוך העברי דפוסי ההתמיינות המגדריים הנראים בשוק העבודה קיימים כבר בחינוך העל יסודי, אין הם קיימים בחינוך הערבי העל יסודי אלא מתגלים בשלבים מאוחרים יותר של הלימודים וההכשרה המקצועית.

בסיס הנתונים בו אנו משתמשים מכיל נתוני פרט על תלמידים בכיתה ח' בישראל שנבחנו בבחינות המיצ"ב בשנים 2002 ו-2003. בשנתיים אלה, כלל בתי הספר בישראל (למעט החינוך העצמאי ובתי ספר של חינוך מיוחד) השתתפו בארבעת מבחני מיצ"ב: שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. כמחצית מבתי הספר נבחנו בשנת 2002 והמחצית השנייה בשנת 2003, ובכל שנה נערכה בדיקה מרכזית של המבחנים ותוצאותיהם נשמרו. אוכלוסיית המחקר כוללת 66,203 תלמידים אשר השתתפו במיצ"ב, מ-549 בתי ספר. עבור כל תלמיד אנו רואים את תוצאות מבחני המיצ"ב, נתונים גיאוגרפיים ומצב חברתי-כלכלי של משפחת התלמיד, ותוצאות מפורטות של מבחני הבגרות (פירוט המקצועות העיקריים והציונים) למי שנבחן.

תרשים 1 מציג את שיעורי התלמידים הנבחנים במקצועות מדעיים מוגברים לבגרות, בחתך של מגזר ומגדר, בקרב האוכלוסייה הנבדקת. בנים בחינוך העברי בוחרים להגביר מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב בשיעורים גבוהים באופן ניכר משאר הקבוצות, ואילו בנות בחינוך הערבי בולטות בשיעורי הבחירה של ביולוגיה וכימיה. דפוסי הבחירה חושפים תמונת ראי בין זרמי החינוך בהיבט המגדרי. שיעור הבנות בחינוך הערבי שבוחרות בהגברה מדעית גבוה משיעור הבנים בחינוך הערבי בכל המקצועות. לעומת זאת בחינוך העברי, שיעור הבנים המגבירים מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב גבוה משיעור הבנות בחינוך העברי. עם זאת, הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי, שיעור הבנות הבוחרות להגביר כימיה או ביולוגיה עולה על שיעור הבנים המגבירים מקצועות אלה.

 

תרשים 1: שיעור הבוחרים בהגברה מדעית בבחינות הבגרות (עמודות), וציון ממוצע (ספרה) לפי מגזר ומגדר

נעמי פרידמן1

דפוסי ההסללה הם ממד אחד של איכות תעודת הבגרות וגובה הציונים הוא ממד שני. התוויות בבסיס כל סדרה באיור 1 מציגות את הציון הממוצע של תלמידים בקבוצה במקצוע הנתון. בשלושת המקצועות היוקרתיים, המובילים למקצועות בתחומי ההנדסה וטכנולוגיית המידע, כמעט ואין הבדלים (וגם במקצועות האחרים ההבדלים אינם גדולים).

 

הנטייה להגביר מקצועות מדעיים מושפעת, אצל כל התלמידים, מתנאי הפתיחה שלהם, כפי שהם משתקפים בציוני המיצ"ב, בפרט במתימטיקה ובמדעים, ומהרקע החברתי-כלכלי שלהם. לתלמידים בחינוך הערבי ציוני מיצ"ב נמוכים יותר ורקע חברתי-כלכלי פחות חזק; ולבנים ציונים נמוכים מהבנות. כדי להתמקד בהשפעת המגזר והמגדר על בחירת מקצועות הגברה ניכינו מהשיעורים המופיעים בתרשים 1 את השפעת ציוני המיצ"ב בכתה ח', את השכלת ההורים ואת חמישון ההכנסה שלהם, וזאת באמצעות אמידת רגרסיה לוגיסטית. לוח 1 מציג את ההסתברויות להיבחן בהיקף של חמש יחידות במקצועות מתימטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב וביולוגיה או כימיה, שהתקבלו מאמידות אלה.

 

לוח 1: ההסתברות להגביר מקצועות לבגרות מותנה בהישגים בכיתה ח' וברקע חברתי כלכלי

נעמי פרידמן2

הערה: בטבלה מוצגים ממוצעי החיזויים המתוקנים (Average Adjusted Predictions) שהתקבלו מרגרסיות לוגיסטיות על אוכלוסיית כל 66,203 תלמידי כתה ח' שנבחנו בבחינות מיצ"ב חיצוניות בשנים 2002 ו-2003. כל מקדמי המגזר והמגדר באמידות אלה היו מובהקים ברמת 0.001.

ההסתברויות המופיעות בלוח 1, הן הסתברות האוכלוסייה כולה לבחור במקצוע בהינתן קבוצת מגדר-מגזר.  התמונה שמתקבלת שונה מאד מזו המופיעה בתרשים 1. כאשר משווים בין תלמידים עם נתוני פתיחה דומים ורקע חברתי כלכלי דומה, שיעור התלמידים בחינוך הערבי, בנים ובנות, הבוחרים בכל אחד משלושת קבוצות המקצוע גבוה במידה ניכרת מהשיעור המקביל בקרב התלמידים בחינוך העברי. לוח זה מלמד, שההעדפה של בנות בחינוך הערבי למקצועות היוקרתיים- מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב- (ביחס לבנים בחינוך הערבי) שרואים בתרשים 1, מונעת על ידי הישגיהן הגבוהים יותר בתחילת הדרך, בכתה ח'; ואילו בחינוך העברי, הבדלים מגדריים בהישגים קודמים אינם מסבירים את ההסללה המגדרית בין המקצועות המדעיים.

ניתן לסכם ולומר, שבית הספר העל-יסודי אינו אחראי לכך שבנות בחינוך הערבי אינן משתלבות בשוק העבודה בתחומי ההנדסה וטכנולוגיית המידע, אלא צריך לחפש את הסיבה בשלבים מאוחרים יותר, באוניברסיטה ובשוק העבודה עצמו. בכך הן שונות מבנות בחינוך העברי, שכבר בתיכון ניכר אצלן דגמי הסללה מגדריים; והן שונות מבנים במגזר הערבי, שבית הספר העל יסודי אינו מיטיב אתם, ככלל, ורבים מהם אינם מגיעים להישגים ואינם בוחרים תחומי לימוד שיסייעו להם להשתלב במקצועות מועדפים בשוק העבודה—כאשר מקצועות אלה נפתחים לפניהם.

 

נעמי פרידמן-סוקולר היא דוקטורנטית במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון.

מקורות

  • סקר הכנסות 2013, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  • סקר כוח אדם 2012, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  • שנתון סטטיסטי לישראל 2014, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

[1]מאמר זה מסכם ממצאים עיקריים ממחקר בהכנה שנערך במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בהדרכת פרופ' משה יוסטמן. תודה לקרן רוטשילד קיסריה על תמיכתה במחקר. אין הקרן אחראית לתוכן המחקר או לממצאיו. תודה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הכנת בסיס הנתונים, ובפרט ליפה שיף ולדיוויד גורדון על עזרתם הרבה בתהליך העבודה על הנתונים.

[2] מקור הנתונים: סקר הכנסות 2013;  סקר כוח אדם 2012; שנתון סטטיסטי לישראל 2014,  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

[3] נתמקד כאן במתמטיקה ובהמשך גם במקצועות המדעיים הן בגלל חשיבותם לתעסוקה והן, ובעיקר, כי במקצועות אלה ההשוואה בין המגזרים יותר מובנת: מדובר באותה הבחינה, והזיקה להקשר תרבותי מינימלית.

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*