"כניסת מהגרים הגבירה את הניידות ואת השכר של העובדים המקומיים". ריאיון עם ד"ר מטה פוגד מאוניברסיטת קופנהגן

 מראיין: גל בן חורין

Department of Labor
Shawn T Moore: Naturalization Ceremony of 500 new America citizens, at Oakton High School Vienna, VA
By US Department of Labor (L-15-12-22-A-036) [CC BY 2.0 (http://creativecommons.org/licenses/by/2.0)], via Wikimedia Commons

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת ההגירה כאחת הסוגיות הפוליטיות והכלכליות החשובות שישפיעו על חיינו בעשורים הבאים. במישור הלאומי כניסה של מהגרים ופליטים ממדינות מתפתחות מעוררת חששות רבים בנוגע לצביון ולתרבות של מדינות לאום, ובמישור הכלכלי עובדים במדינות המפותחות, ובפרט עובדים במקצועות הדורשים כישורים נמוכים, חוששים לאבד את עבודתם למהגרים, אשר מוכנים לעבוד בתמורה לשכר נמוך. התיישבנו לשוחח עם ד"ר מטה פוגד (Mette Foged) מאוניברסיטת קופנהגן על האופן שבו מהגרים משפיעים על התושבים המקומיים.

תוכלי לתאר בקצרה את המחקר שערכת עם ג'ובני פרי[1] על ההשפעות של הגירה על שכר ועל הסיכוי למצוא עבודה בקרב האוכלוסייה המקומית?

המחקר הוא חלק מספרות רחבה יותר על ההשפעות של הגירה על שוק העבודה, והיתרון של המחקר שלנו הוא בזמינות הנתונים, שאפשרה לנו לעקוב בצורה טובה מאוד אחרי פרטים לאורך זמן רב. בעיה מרכזית בספרות על הגירה היא שהבחירה להגר היא תוצאה של שוק העבודה, ולכן קשה מאוד לבודד את ההשפעה של המהגרים מהמגמות שעוברות על שוק העבודה באופן כללי. אנחנו ניצלנו ניסוי טבעי שמאפשר לנו להתגבר על הקושי בזיהוי ההשפעה הסיבתית של מהגרים על סביבתם. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים היה זרם גדול למדי של פליטים שהגיעו לדנמרק מבוסניה, מאפגניסטן, מסומליה, מעיראק, וכן מאיראן, מווייטנאם, מסרי לנקה ומלבנון. הפליטים הללו פוזרו באופן אקראי בין יישובים שונים מתוך מטרה של ממשלת דנמרק למנוע ריכוז גדול מדי של פליטים במקום אחד. הקריטריונים שלפיהם נבחרו היעדים שאליהם נשלחו הפליטים היו זמינות דירות וגודל משפחה, ולא השכלה או הכשרה מקצועית. הנסיבות הייחודיות האלה מאפשרות לנו לאמוד בצורה אמינה את ההשפעה שהייתה לפליטים על העובדים המקומיים ברשויות שאליהן הם הגיעו.[2]

הפליטים שהגיעו לדנמרק היו רובם בעלי השכלה וכישורים תעסוקתיים נמוכים יותר מהאוכלוסייה המקומית, ובהתאם הם השתלבו בשוק העבודה במשרות הדורשות כישורים נמוכים. הממצא העיקרי שלנו הוא שבאוכלוסייה הכללית כניסת מהגרים הגבירה את הניידות של עובדים מקומיים בשוק העבודה לעבר עבודות הדורשות כישורים גבוהים יותר והובילה לעלייה בשכר של העובדים המקומיים. זאת ועוד, הגעת פליטים לא השפיעה לרעה על התעסוקה של האוכלוסייה המקומית, והסיכון של מקומיים להיות מובטלים לא עלה בעקבות הגעת הפליטים.

ההשפעה החיובית על האוכלוסייה המקומית הייתה בולטת בעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה ועובדים בעלי ותק נמוך. יש לכך שתי סיבות. ראשית, עלות ההתאמה לעבודה חדשה נמוכה יותר משום שאתה מאבד פחות ניסיון במעבר לעבודה חדשה, כך שאתה מאבד פחות הון אנושי. שנית, עובד צעיר יכול ליהנות מהפירות של עבודה חדשה למשך זמן רב יותר, ולכן משתלם לו להשקיע בכך יותר. לכן הגיוני שההשפעה החיובית תתמקד באוכלוסייה הצעירה. מנגד, בקרב עובדים מבוגרים הייתה ירידה מסוימת בתעסוקה בגילים הזכאים לפרישה מוקדמת, כך שיש דחיקה קלה של עובדים מבוגרים, אך היא קטנה יותר מאשר התועלת לעובדים צעירים.

מה דוחף את המעבר של עובדים מקומיים לעבר עבודות טובות? האם הירידה בשכר בעבודות הדורשות כישורים נמוכים?

הכניסה של מהגרים יכולה ליצור תחרות על משרות הדורשות כישורים נמוכים וכך להוביל לירידה בשכר לעבודות מסוג זה. אבל אם משרות עם כישורים נמוכים (למשל עובדים ידניים) משלימות למשרות הדורשות כישורים גבוהים יותר, אז ייתכן שכניסת מהגרים תגדיל את התשואה למעבר למשרות הדורשות כישורים גבוהים יותר לעובדים מקומיים. לכן הגירה עשויה להשפיע באופן שלילי על עבודות ידניות פשוטות, אך באותו זמן להשפיע באופן חיובי על עבודות הדורשות כישורים גבוהים יותר, וכך להגביר את התמריץ להחליף עיסוק בקרב האוכלוסייה המקומית.

את חושבת שהפחד שמהגרים ופליטים ייקחו עבודות מהאוכלוסייה המקומית מבוסס?

הספרות בתחום של הגירה רחבה למדי, והידע שיש לנו מוגבל וצריך להבין את ההשפעות ברמת פירוט גבוהה יותר. כאמור, במחקר שלנו, שהתבסס על נתונים מקיפים מאוד מרחבי דנמרק, התוצאות מלמדות שההשפעה הכוללת על האוכלוסייה המקומית הייתה חיובית. אם עוקבים אחרי מקצוע מסוים, למשל ניקיון, יכול להיות שנראה ירידה בשכר באותו מקצוע, אבל הירידה הזאת עשויה גם לנבוע מכך שהעובדים המקומיים נטשו את המקצוע הזה. לאוכלוסייה מבוגרת שעובדת במקצועות עם כישורים נמוכים התחרות מצד מהגרים קשה יותר, אך לאוכלוסייה הצעירה נראה שהגירה מספקת יותר הזדמנויות מאשר סיכונים.

תוכלי לפרט מדוע לדעתך המהגרים שנכנסים למדינה הם משלימים לעובדים המקומיים?

כאשר אנחנו מתייחסים לעובדים המקומיים אנחנו מפרידים בין עובדים במקצועות הדורשים כישורים גבוהים לנמוכים. לבעלי עבודות טובות ההשפעה של מהגרים היא חיובית באופן מובהק: הם לא נדרשים להתחרות מול העובדים החדשים בשוק או להחליף את העיסוק שלהם, שכן למהגרים אין הכישורים הנדרשים לעבודות האלה, והם מרוויחים מהעלייה בהיצע של כוח עבודה זול שמאפשר לייצר ולספק שירותים בעלות נמוכה יותר מבעבר. מסיבה זו אנחנו רואים שכניסת מהגרים השפיעה לחיוב על בעלי שכר והשכלה גבוהים.

מנגד, התחרות של עובדים במקצועות הדורשים כישורים נמוכים, כגון עובדי ייצור וניקיון, מול המהגרים עשויה לפגוע בהם ולהוביל לירידה בשכר. אולם מהנתונים אנחנו רואים שכניסת מהגרים הובילה את העובדים המקומיים לשפר את כישוריהם ולהחליף את העיסוק שלהם לעיסוקים הדורשים התמחות גבוהה יותר ובעלי שכר גבוה יותר, שבהם המהגרים לא יכולים להתחרות בהם. בזכות ההתאמות שעשו העובדים המקומיים החלשים עם הזמן חל שיפור במצבם. במובן הזה מהגרים הם משלימים מבחינה ישירה לעובדים מקומיים עם כישורים גבוהים ומשלימים מבחינה דינמית לעובדים מקומיים עם כישורים נמוכים.

כאשר אנחנו חושבים על שוק העבודה אנחנו מחלקים אותו לתת-שווקים לפי ניסיון, השכלה וכישורים, ובתוך כל תת-שוק מסוג זה אנחנו מצפים למצוא ביקוש לעבודה עם שיפוע שלילי (ביקוש לעובדים יורד ככל שהשכר עולה – גב"ח). אבל במחקר הזה אנחנו רואים שיש ממד דינמי שגם בתוך התחום בשוק העבודה שמתאפיין בעובדים עם כישורים נמוכים עדיין יש מקום להתמחות שעשויה להוביל לעלייה בפריון.

הכלכלה הדנית מתאפיינת בניידות גבוהה ובמדיניות רווחה וביטוח חברתי נדיבים הרבה יותר מבישראל (בפרט דמי אבטלה והכשרה המקצועית). האם לדעתך תוצאות המחקר שלך רלוונטיות גם למדינות בעלות מבנה משק שונה?

המחקר שלנו לא עונה על השאלה הזאת, אז התשובה תהיה מבוססת על הפרשנות שלי. אני מעריכה ששוק עבודה גמיש הוא הכרחי כדי שעובדים יוכלו להתאים את עצמם לשוק העבודה החדש. מערך ההכשרה המקצועית הנדיב ומדיניות הרווחה שדנמרק מציעה מסייעים לעובדים המקומיים להתאים את עצמם ומפחיתים את ההתנגדות הפוליטית לקליטה של מהגרים ופליטים. צריך לשים לב שהרבה עובדים שמשפרים את עבודתם לא באמת נדרשים לעבור הכשרה מקצועית פורמלית, וההתמחות של עובדים מקומיים היא תוצאה טבעית של התחרות מצד מהגרים, ככה שגם ללא הכשרה מקצועית מתאפשרת התאמה של העובדים המקומיים למצב החדש בשוק העבודה.

מהן לדעתך התובנות שמעצבי מדיניות ופוליטיקאים צריכים לגזור מקריאת המחקר שלך ומחקרים אחרים על השפעות של מהגרים?

 ראשית כול, הרבה פעמים הדיון הציבורי באירופה מתמקד בחששות ובפחדים של האוכלוסייה המקומית, וצריך לזכור שיש בדיון הזה שחקנים נוספים פרט לתושבים המקומיים, והם המהגרים עצמם, שהם המרוויחים הגדולים ביותר מהגירה. ההערכות אומרות, למשל, שהעובדים שהגיעו לדנמרק ממזרח אירופה הגדילו את השכר שלהם פי עשרה בממוצע, כך שלפחות ברמה החומרית הם מרוויחים מאוד. המקרה ברור אפילו יותר במצב של פליטים שמשמעות של הגירה בשבילם יכולה להיות הצלת חיים.

לעובדים המקומיים, שהם לרוב האנשים שמעצבי המדיניות והפוליטיקאים רוצים להיטיב אתם, ההשפעות מורכבות מעט יותר. אחד היתרונות של הגירה שמביאה עובדים בשכר נמוך הוא שהיא מאפשרת לספק סחורות במחיר זול יותר וממריצה את הכלכלה באופן שעשוי להעלות את ההכנסה לכלל התושבים ולעודד צמיחה כלכלית. אבל הבעיה היא שהרווחים הללו מהגירה מתחלקים בין אנשים רבים, וקשה לשים עליהם את האצבע. מנגד, המפסידים מההגירה הם לרוב נקודתיים מאוד – למשל אדם שאיבד את עבודתו. בגלל זה הציבור מתמקד פעמים רבות בפגיעות שגורמת ההגירה ומתעלם מהיתרונות הרבים שלה.

נוסף על כך, אני חושבת שפעמים רבות אנשים בוחנים את מצבם יחסית לאחרים, ולא רק ברמה מוחלטת. בהקשר הזה אני חושבת שהמחקר שלנו נותן הסבר אחד להתנגדות שיש למקומיים מהשכבות החלשות להגירה: אמנם מצאנו כי גם מצבם של העובדים החלשים השתפר בעקבות כניסה של מהגרים, אך פירות ההגירה מתחלקים באופן לא שוויוני באוכלוסייה ומתמקדים בעיקר בעובדים החזקים. אני חושבת שזו תופעה שכלכלנים ומעצבי מדיניות צריכים להתייחס אליה ולהתמודד אתה.

לפי התיאור שלך הגירה ממדינות מתפתחות מזכירה במובנים רבים את ההשפעה של פתיחת השוק לסחר בין-לאומי: עבודות שדורשות כישורים נמוכים עוברות מעובדים חלשים במדינות מפותחות לעובדים שמקורם במדינות מתפתחות, ואילו העובדים מהמדינות המפותחות מתמקצעים בעיסוקים מורכבים יותר ונהנים ממוצרים זולים.

 אני חושבת שיש נקודות דמיון מסוימות, אבל זה יהיה דיון מורכב לאפיין בדיוק את נקודות הדמיון והשוני. הדבר הכי קרוב לסחר בין-לאומי בהגירה באירופה כיום הוא דווקא הגירה זמנית של עובדים מזרח-אירופים שבאים לזמן קצוב; למשל, עובדים פולנים שמגיעים לדנמרק לקטוף תותים, ובסוף העונה חוזרים לפולין. הרבה פעמים אותם עובדים לא מועסקים ישירות בדנמרק, אלא על ידי קבלן משנה פולני, ואז בעצם נוצרת מובלעת של שוק העבודה הפולני בתוך דנמרק.

הגירה עשויה להגביר את התמריץ להחליף עיסוק בקרב האוכלוסייה המקומית. By Enriquecornejo at English Wikipedia (Transferred from en.wikipedia to Commons.) [Public domain], via Wikimedia Commons

אני רוצה לשאול אותך עכשיו על מחקר אחר שלך, שבחן את הסיבות להגירה מדנמרק למדינות מפותחות אחרות.[3] תוכלי לספר לנו בקצרה מה הממצאים המעניינים מהמחקר הזה?

 התיאוריות הישנות על החלטות הנוגעות להגירה יוצאות מנקודת ההנחה של מקסום תועלת של פרטים. זו הייתה מסגרת תיאורטית נוחה בעבר, כשבמשקי בית רבים היה מפרנס אחד, אבל כיום כאשר ברוב משקי הבית במדינות המפותחות יש שני מפרנסים זו מסגרת פחות מתאימה. לאור זאת עלתה היפותזה שאומרת שהחלטות הגירה מתבססות בעיקר על ההחלטה וההכנסה של גברים. המחקר שלי ביקש לבחון כיצד המאפיינים התעסוקתיים של שני בני הזוג משפיעים על ההחלטה להגר ובאיזה אופן ההגירה משפיעה עליהם.

אני חושבת שהתוצאה המעניינת ביותר של המחקר היא שנראה שאצל זוגות דנים ההחלטה על הגירה היא ניטרלית מבחינה מגדרית ולא מסתמכת על הכנסות הגבר, דבר שסותר את ההנחה המקובלת בספרות. התוצאות שקיבלתי מלמדות שההסתברות להגירה עולה ככל שהפערים בהכנסה בין בני הזוג עולים, ואז בני הזוג מהגרים בהתאם להזדמנויות העומדות בפני המפרנס הראשי. מאחר שאצל רוב הזוגות הגבר הוא המפרנס הראשי מתקבלת תמונה כאילו הגבר הוא הגורם שמניע את ההגירה, אבל בפועל ההחלטה נובעת מפערי השכר ולא מהתפקידים המגדריים. לכן החדשות הטובות מהמחקר הזה בעיניי הן שאנחנו מצפים שהפערים בהחלטות הגירה בין גברים לנשים ילכו ויקטנו בעתיד, עם המשך הצמצום בפערי השכר בין נשים לגברים.

מה קורה לבן הזוג בעל ההכנסה הנמוכה לאחר ההגירה?

התוצאות שלנו מראות שבממוצע הגירה גורמת לעלייה משמעותית בהכנסה של המפרנס הראשי. אולם, מנגד, אנחנו רואים שהכנסת המפרנס המשני, שעל פי רוב הוא אישה, נפגעת מההגירה. הסיבה לכך היא שבתהליך ההגירה המהגרים מאבדים חלק ניכר מההון האנושי שלהם, ובניגוד למפרנס הראשי, שלרוב הולך בעקבות הזדמנות קונקרטית שהייתה לו, המפרנס המשני על פי רוב הולך בעקבות המפרנס הראשי וצריך למצוא עבודה בכוחות עצמו. התופעות שאני מציינת רלוונטיות גם להגירה פנים-מדינתית, אבל הן חזקות הרבה יותר בהגירה בין מדינות.

 

 

 

 

[1] Mette Foged and Giovanni Peri, 2016. “Immigrants' Effect on Native Workers: New Analysis on Longitudinal Data,” American Economic Journal: Applied Economics 8 (2), pp. 1–34‏

[2] המחקר הבולט ביותר בתחום הוא מחקרו של דייוויד קארד שבחן את ההשפעה של גל הגירה פתאומי וגדול מקובה על שוק העבודה במיאמי. ראו: David Card, 1990. “The Impact of the Mariel Boatlift on the Miami Labor Market,” Industrial and Labor Relations Review, 43(2), pp. 245–257. doi:10.2307/2523702. בהקשר המקומי השתמשו אריק גולד, ויקטור לביא ודניאל פסרמן מהאוניברסיטה העברית בעלייה מברית המועצות בתחילת שנות התשעים לבחון את ההשפעה של מהגרים על ביצועים של מקומיים בבית הספר. ראו: Eric D. Gould, Victor Lavy, and M. Daniele Paserman, 2009. “Does Immigration Affect the Long‐Term Educational Outcomes of Natives? Quasi‐Experimental Evidence,” The Economic Journal 119(540), pp. 1243—1269.

[3] Mette Foged, 2016. “Family Migration and Relative Earnings Potentials,” Labour Economics 42, pp. 87–100‏

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*