חישוב תקבולי מס עיזבון בישראל

מאת: טל וולפסון ומישל סטרבצ'ינסקי

מאז בוטל מס העיזבון בישראל בשנת 1981 מדינת ישראל נמנית עם מיעוט בקרב מדינות העולם המערבי שבהן לא מונהג מס זה. הסיבה המוצהרת העיקרית לביטול המס הייתה האינפלציה הגבוהה ששררה באותה עת, אך מאז התייצבות המחירים במשק הישראלי יש קולות המבקשים להחזיר מס זה. גם במסורת הפילוסופית העוסקת בצדק חלוקתי אפשר למצוא תמיכה רבה למהלך כזה, שכן הוא מושת על החזקים ביותר, מצמצם פערים ומגביר את שוויון ההזדמנויות בחברה.

      מצבה הפיסקלי של מדינת ישראל בימים אלה עומד בפני בעיה. הגידול הצפוי בגירעון הממשלה בתקציב שנת 2013 הוביל את ראש הממשלה להכריז על בחירות, אך בשל התחייבויות הממשלה להגדלת ההוצאות שלה צפויים קיצוצים תקציביים מכאן והעלאת מסים מכאן. מכיוון שמס עיזבון (או מס ירושה – הסבר על ההבדל ביניהם יובא בהמשך) הוא אחת האפשרויות העומדות בפני מקבלי ההחלטות, חשוב לקיים דיון ענייני ומגובה בנתונים. אך מאחר שבמשק הישראלי לא מוטל מס עיזבון הדיון בנושא חסר. מאמר של תומס פיקטי משנת 2011 עוזר להתמודד עם הקושי.

      פיקטי בדק ומצא כי אפשר לחשב את זרם הירושות (והמתנות) השנתי באמצעות חישוב נתונים מצרפיים של המשק, גם אם לא מוטל מס עיזבון. הרעיון שלו מניח כי רוב העושר מועבר בסוף ימיו של אדם. אם ידוע לנו העושר הלאומי, שיעור התמותה ויחס העושר בין המבוגרים לצעירים (להלן וגם בנוסחה: היחס בין עושר המתים לעושר החיים), אפשר להגיע לאומדן טוב.

נוסחה

       אם, למשל, העושר הלאומי גבוה פי 6 מההכנסה הלאומית, שיעור התמותה הוא 2% ויחס העושר בין המתים לחיים זהה, תזרים הירושות השנתי הוא בשיעור 12% תוצר. אם הדור הוותיק עשיר פי 2 מהדור הצעיר, תזרים הירושות השנתי הוא 24% תוצר. זה היה המצב בצרפת לפני 100 שנה, והיום הוא עומד על כחצי מזה. פיקטי הראה שחישוב תזרים הירושות במשק הצרפתי בשיטה זו דומה לנתונים המדווחים של מס עיזבון, כמוצג בתרשים שלהלן (הפער בין העקומות מוסבר בהעלמות מס).

 גרף ירושות

        מטרתנו בשלב הראשון הייתה לחשב את תזרים הירושות השנתי במשק הישראלי לפי המודל של פיקטי, ובשלב השני לנסות לאמוד את התקבולים הצפויים ממס עיזבון. בחישוב תזרים הירושות השנתי השתמשנו בנתונים הבאים: העושר הלאומי חושב על ידי הנכסים הפיננסיים של משקי הבית כמפורסם בדוח בנק ישראל; שיעורי התמותה לבני 20 ומעלה חושבו לפי נתוני הלמ"ס; והיחס בין עושר המבוגרים לעושר הצעירים חושב לפי סעיף ההכנסה מהון כמפורסם בסקר ההכנסות של הלמ"ס. בחישוב האחרון הנחנו שער ריבית בגובה 2% שממנו אפשר לחשב את עושר הפרטים. מובן שאם היו בנמצא נתוני מינהל הכנסות המדינה היינו מגיעים לרמת דיוק גבוהה יותר. עשינו חישוב לכל שנה בין 2006 ל-2010, אך מפאת קוצר היריעה יוצגו פה רק התוצאות לשנת 2010.

       העושר הלאומי בישראל בשנת 2010 גדול פי 3.6 מההכנסה הלאומית (360%); שיעור התמותה לבני 20 ומעלה הוא כמעט 8 אנשים לכל 1,000 איש (0.008); ויחס העושר בין המבוגרים (פרטים מעל גיל 50) לצעירים (פרטים מתחת לגיל 50) הוא 2. יוצא, לשיטתו של פיקטי, שתזרים הירושות השנתי בשנת 2010 במשק הישראלי שווה ל-5.7% תוצר. נציין שתוצאה דומה מאוד התקבלה גם בשאר השנים שנבדקו.

       משקיבלנו את תזרים הירושות ניגשנו לחשב את התקבולים הצפויים ממס עיזבון (המוטל על עיזבון הנפטר/ת ללא התחשבות במספר היורשים, בניגוד למס ירושה). אימצנו את הצעת הוועדה הציבורית לרפורמה במס הכנסה בראשות אבי בן-בסט משנת 2000, שעיזבונות בשווי של יותר משני מיליון שקל ימוסו בשיעור של 10%. במצב עניינים כזה ימוסו 4.2% מהאוכלוסייה (שהם 77% מבעלי ההכנסות מהון), וההכנסות הצפויות ממס העיזבון יעמדו על 3.5 מיליארד שקל. מכיוון שהממוצע של סף מס העיזבון במדינות ה-OECD הוא פי 16 מהתוצר השנתי לנפש,[1] חישבנו גם את התקבולים הצפויים מסף מס בשיעור דומה בישראל – 1.5 מיליון שקל. במקרה כזה 88% מבעלי ההכנסה מהון ישלמו מס עיזבון, ושיעור התקבולים הצפוי הוא כ-4 מיליארד שקל.

       מובן שיש השפעות נוספות שלא נכללות בחישוב זה, ובכללן מאמץ להעלמת מס עיזבון, פגיעה בתמריצים שונים וכיוצא באלו. עם זאת, נדגיש כי חלק ממאמצי ההעלמה אפשר למזער באמצעות חקיקת חוק מאוזן שיביא בחשבון את האפשרות לתת מתנות לקרובי משפחה במהלך החיים.


[1] ראו: Michel Strawczynski, 2012. “The Optimal Inheritance Tax in the Presence of Investment in Education,” School of Public Policy Discussion Paper, November.

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*