השתלבות חרדים וערביות בשוק העבודה: חזון או מציאות?

מאת: מישל סטרבצ'ינסקי

לאחר קיצוץ קצבאות הילדים בשנת 2003 והחלפתן בתוכנית מענק ההכנסה ב-2008 מתקיים בישראל ניסיון של שילוב אוכלוסיית המגזר החרדי והמגזר הערבי בשוק העבודה. בקרב החרדים מדובר בעיקר בגברים, ובקרב הערבים מדובר בנשים. לתהליך זה חשיבות מכרעת מאחר שקבוצות אלו הן העניות ביותר בחברה, והם יהיו חלק ניכר מכוח העבודה האזרחי בשנת 2025.

     בשנים האחרונות משתלבים הגברים החרדים בשוק העבודה, ובד בבד חלה עלייה בהשתלבותם במוסדות להשכלה גבוהה, בעיקר במקצועות תומכי עבודה, ממאות ספורות ב-2005 לכ-2,500 ב-2010 (סך כל החרדים – כולל נשים – היה כ-5,000 ב-2010, והוא נאמד בכ-7,000 היום). שיעור התעסוקה של החרדים עלה מ-41% ב-2005 ל-53% ב-2011, ובמגזר הערבי הוא עלה בשנים אלו מ-42% ל-53%.

     בתרשים 1 להלן אפשר לראות את הקשר בין שיעור התעסוקה של החרדים לחומרת העוני שלהם, הנמדדת על פי הפער בין ההכנסה הממוצעת שלהם לקו העוני (כל נקודה על התרשים מייצגת את שיעור התעסוקה ואת חומרת העוני בשנה מסוימת). בתחילת המאה העשרים ואחת, לאחר קיצוץ קצבאות הילדים, החלה ההשתלבות של החרדים בתעסוקה. בתחילה היא לוותה בעלייה בחומרת העוני, אבל בשנים האחרונות (ראו קטעים תחומים באליפסות האדומות בתרשים 1) אנו רואים שההשתלבות בתעסוקה מורידה מעט את חומרת העוני. עם זאת, באותן שנים אפשר לראות תופעה כללית במשק של עלייה בעוני של פרטים עובדים (תרשים 2 להלן) בגלל העלייה הנמוכה בשכר העובדים העניים על פני זמן. נתונים אלו מלמדים שאחד החסמים להשתלבות החרדים (וגם הערביות) בשוק העבודה הוא השכר הנמוך, שאינו משמש תמריץ גדול דיו לשנות את ההרגלים התרבותיים של קבוצות אלו (אצל הנשים הערביות קשורים ההרגלים התרבותיים למושג "המשפחה המסורתית";[1] ואצל הגברים החרדים מדובר ב"תורתו אומנותו").

תרשים 1: שיעור התעסוקה וחומרת העוני אצל חרדים, 1999–2011

שיעור התעסוקה וחומרת העוני אצל חרדים, 1999–2011
מקור: מירי אנדבלד, נתנאלה ברקלי, דניאל גוטליב ואלכסנדר פרומן, 2012.
ממדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי, 2011, ירושלים: הביטוח הלאומי, מינהל המחקר והתכנון, תרשים 6ד.


תרשים 2: תחולת העוני של משפחות שבהן לפחות מפרנס אחד, 2010, 2011

חרדים2
מקור: מירי אנדבלד, נתנאלה ברקלי, דניאל גוטליב ואלכסנדר פרומן, 2012. ממדי העוני והפערים החברתיים: דוח שנתי, 2011, ירושלים: הביטוח הלאומי, מינהל המחקר והתכנון, לוח 9 (עמ' 27).

     תוכנית חשובה שהופעלה בשנים האחרונות היא תוכנית מענק ההכנסה שהופעלה בארבע שנותיה הראשונות באזורים מסוימים,[2] וב-2012 הורחבה לפרישה ארצית. תוכנית זו מעניקה סכומים של עד 15% משכר העובדים בעלי הכנסה נמוכה (בשנת 2013 יעלה סכום המענק לנשים עובדות ב-50%). מאחר שאחד החסמים העיקריים הוא, כאמור, התמורה הנמוכה בשוק העבודה, תוכנית זו נותנת מענה לאחד החסרונות הבולטים להשתלבות החרדים והערביות. בתרשים 3 להלן אפשר לראות שלמרות שיעורי המיצוי הנמוכים בקרב רוב אוכלוסיות הנשים בעלות השכר הנמוך, הנשים החרדיות ממצות את הזכאות בשיעור הגבוה ביותר יחסית לקבוצות האחרות. יש להניח שגם הגברים החרדים ימצו את זכאותם בשיעור גבוה אם ישתלבו בממדים ניכרים יותר בשוק העבודה. מאחר שבמשפחות העניות נפוצה התופעה של מפרנס יחיד ההיחלצות מהעוני הייתה בפועל נמוכה יחסית. עם זאת, בעתיד, ובייחוד לאחר הגדלת המענק לאישה עובדת, ואם יהיו במשפחות האלה שני מפרנסים, עשויה התוכנית לתרום תרומה ניכרת להיחלצות מהעוני.

תרשים 3: תוכנית מענק הכנסה: שיעור המיצוי של נשים, 2010

תוכנית מענק הכנסה: שיעור המיצוי של נשים, 2010
מקור:  בנק ישראל, 2012.
ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים 134: מאי 2012 עד אוגוסט 2012, ירושלים: בנק ישראל, מחלקת המחקר, עמ' 20-23.

למרות הממומנטום בהגדלת שיעורי התעסוקה בקרב החרדים והערביות קצב ההשתלבות שלהם בתעסוקה הוא נמוך יחסית, ולא ברור אם יתמיד בשנים הקרובות. אם מביאים בחשבון את כשלי השוק הבולטים שמונעים השתלבות טבעית, סביר להניח שמהלך ההשתלבות לא יעלה יפה אם הממשלה לא תתערב ותסיר באופן פעיל את החסמים הקיימים, ובכללם: חוסר השתלבות של ערבים וחרדים בענפי הטכנולוגיה העילית, שהם הענפים המובילים את הצמיחה בישראל, בגלל החינוך הבסיסי החסר שלהם וההשתלבות הנמוכה שלהם בהשכלה הגבוהה; מחסור בשירותים תומכי עבודה כגון מעונות יום ומערכות ציבוריות לחינוך בגיל הרך; תמורה לא מספקת בענפים שבהם נפתחות משרות לאוכלוסייה החרדית וערבית; חוסר נגישות תחבורתית;[3] קשיים ברכישת מיומנויות מקצועיות על רקע הירידה החדה במערכות ההכשרה המקצועית שעליה הוחלט במחצית הראשונה של שנות האלפיים;[4] קשיים בהשתלבות במקומות העבודה עקב המחסור בהכוונה תעסוקתית מתאימה (הניתנת לשיפור דרך שירות התעסוקה); אפליה בשוק העבודה.

      הסרת החסמים האלה אפשרית רק אם הממשלה תוסיף לבסיס התקציב את הסכום הדרוש לשם כך. הכללת הסכומים בבסיס התקציב עשויה לשכנע את הפרטים הנמצאים היום זמן רב מחוץ לשוק העבודה ששווה לשנות את הגישה ולהשקיע כוחות (במשך שנים רבות, למשל בהשתלבות בהשכלה הגבוהה) ב"הרפתקה החדשה". בייחוד נדרש שהממשלה תשקיע סכום תוספתי של כ-4 מיליארד שקל לשנה בהסרת החסמים (ראו פירוט בלוח 1 להלן) בדרכים הבאות: הגדלת התקציבים למכללות ולאוניברסיטאות באמצעות תוכנית מוסכמת לשם הגברת ההשתתפות בהשכלה הגבוהה, הגדלת התקציבים לנגישות תחבורתית, השקעה בגיל הרך וסבסוד מעונות יום בהתאם למתווה ועדת טרכטנברג, הגברת מערך ההכשרה המקצועית[5] והכפלת תוכנית מענק הכנסה.

לוח 1: הסרת החסמים בשוק העבודה: תוכנית לחמש השנים הבאות

כשל השוק

הפתרון המוצע

תקציב תוספתי (בבסיס   התקציב) במיליארדי שקלים

משפחה מסורתית (ערביות)/תורתו אומנותו   (חרדים)

הרחבת היצע מעונות היום והשקעה בחינוך   בגיל הרך (המלצות ועדת טרכטנברג)

1

חוסר נגישות לענפי הטכנולוגיה העילית

השתלבות במכללות/אוניברסיטאות

1

תמורה נמוכה בשוק העבודה

הרחבת תוכנית מענק הכנסה

1

נגישות תחבורתית

פתיחת קווי אוטובוסים ורכבות

0.5

השתלבות בשוק העבודה

הכשרה מקצועית והכוונה תעסוקתית

0.3

השתלבות בשוק העבודה

סבסוד תעסוקה בתקופת המעבר + עידוד   תעסוקת אקדמאים

0.2

סך הכול

4

     נדגיש כי הסכומים שיוכנסו בבסיס התקציב הם בגדר "השקעה": התקציב שתקצה הממשלה יניב בעתיד פֵרות שיממנו את המקורות שיוקצו. סימולציה המבוססת על סיכויי ההשתלבות של שתי הקבוצות מראה שמהלך מוצלח של שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה יאפשר לשלב כ-180 אלף משתתפים חדשים[6] בשוק העבודה מקרב אוכלוסיות אלו עד שנת 2025, תוך כדי עלייה של כ-3% בתוצר, שהם כ-9 מיליארד שקל שקל הכנסות ממסים לשנה (בשיעורי המס של היום).


* עבודה זו הוצגה בכנס שדרות לחברה שהתקיים במכללת ספיר ב-18–19 בדצמבר 2012.

[1] ראו ערן ישיב וניצה (קלינר) קסיר, 2010. "דפוסי ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה", סקר בנק ישראל 84, ירושלים: בנק ישראל, עמ' 39–86.

[2] ראו מישל סטרבצ'ינסקי, 2012. "תוכנית מענק הכנסה ('מס הכנסה שלילי'): מאזן ביניים", המגזין האלקטרוני של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר, נובמבר.

[3] ראו חגית נעלי יוסף וטובי כהן, 2012. "מחסמים לסיכויים: תחבורה ציבורית ביישובים הערביים", מסמך מדיניות מס' 5, ירושלים וחיפה: עמותת סיכוי.

[4] ראו בנק ישראל, 2006. ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים 113: אוקטובר 2005 עד מארס 2006, ירושלים: בנק ישראל, מחלקת המחקר, עמ' 24.

[5] התוספת להכשרה מקצועית חושבה לפי התרחיש החלופי שבמקום להקטין את מערך ההכשרה המקצועית כפי שנעשה בתחילת שנות האלפיים, היו מאפשרים לו לגדול בכ-3% כל שנה.

[6] ראו בנק ישראל, 2008. ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים 120, יולי עד דצמבר 2007, ירושלים: בנק ישראל, מחלקת המחקר, עמ' 26 – 29. לפי הסימולציה, שנעשתה בבנק ישראל, אפשר להגדיל את ההשתתפות של הערבים בכוח העבודה בכ-1.4%, ואלו מתווספים לעלייה שתחול אצל החרדים, הנאמדת כאן בכמחצית מזה. חשוב להדגיש שבתרחישים האלה מידת ההשתלבות במקצועות בעלי שכר גבוה תלויה במידת ההשתלבות של שתי הקבוצות בהשכלה הגבוהה.

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

3 תגובות

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*