השכר והפנסיה התקציבית בצה”ל – כמה אנשי הקבע מרוויחים באמת, והאם זה משתלם להם?

מאת: אבישי גרין ואביה ספיבק

בדיקת השינוי בשכר בשנים 2006–2014 מראה כי עליית השכר בצה”ל נמוכה מזו של השכר במגזר הציבורי, ורמתו נמוכה ממנו. לפי נתוני הממונה על השכר במשרד האוצר, בשנת 2014 היה ממוצע השכר ברוטו בצבא 13,124  שקל, לעומת 14,664 במגזר הציבורי הכללי – פער של 11.1%. בשנת 2006, לעומת זאת, היה השכר בצבא גבוה יותר מאשר בשירות המדינה ב-5.0%. מקור הנתונים הוא הדוחות השנתיים של הממונה על השכר במשרד האוצר.

השחיקה היחסית בשכר נמצאה גם בקרב בעלי אותו מקצוע במגזרים השונים – רופאים, משפטנים, עובדי מח”ר (מדעי החברה והרוח) ועובדי מחקר – גם בשכר בשקלים וגם בעלייה על פני זמן בשכר מנוכה האינפלציה. אולם כאשר מוסיפים את הערך של הפנסיה התקציבית בצה”ל (רק עד גיל הפרישה 67), עולה השכר בכ-21%–30% מעבר לשכר המדווח. בכך נפער פער גדול לטובת השכר בצה”ל. חישוב זה נעשה על פי נוסחה אקטוארית ובהנחות שמרניות על גובה הפנסיה. העלות האקטוארית של תוספת זו היא 1.3 מיליון שקל לכל פורש.

חשוב להטיל ספק ביעילות של תוספת זו כי הערך שלה לאנשי הצבא – בגלל העדפת ההווה החזקה שלהם – הוא נמוך הרבה יותר מהעלות שלה בתקציב המדינה. כדי להגיע לפתרונות רציונליים יש אפוא מקום לדיון ציבורי יסודי בנושא השכר ולהגברת שקיפות הנתונים בנושא שכר אנשי הצבא על כל תוספותיו.

1. השוואת השכר ברוטו

בלוח 1 ובתרשים 1 רואים כי השכר בצבא ירד מתחת לשכר של המגזר הציבורי. זאת ועוד, בשנים 2006–2014 הייתה עליית השכר הנומינלי בצבא כחצי מעליית השכר במגזר הציבורי.

 לוח 1: שכר ממוצע ברוטו

עובדי מגזר ציבורי כללי	עובדי משרד הביטחון	צה”ל	שנה
10,654	17,012	11,190	2006
11,040	17,705	11,207	2007
11,687	18,457	11,464	2008
11,731	18,693	11,534	2009
12,376	19,734	12,257	2010
12,957	21,235	12,463	2011
13,620	20,611	12,807	2012
14,282	20,990	12,978	2013
14,664	22,632	13,124	2014
37.6%	33.0%	17.3%	שיעור עלייה

 

 תרשים 1: התפתחות השכר הממוצע ברוטו במגזר הציבורי והביטחוני

 

ההשוואה נעשתה על בסיס נתונים מדוח הממונה על השכר בשירות הציבורי. נתוני המגזר הציבורי מייצגים סכמה משוכללת של משרדי הממשלה, עובדי גופים ציבוריים ועובדי הוראה.

אותה מגמה עולה מתוך לוח 2 ותרשים 2, המציגים נתוני מקצועות ספציפיים, שבהם המגמה היא ברורה. ברוב המקצועות נרשם גידול ריאלי נמוך יותר בשכר בצה”ל מאשר במשרדי הממשלה, וכן נמוך יותר מרבים מהגופים הביטחוניים האחרים.

לוח 2: שיעור העלייה של השכר הריאלי בשנים 2009–2014

משרד הביטחון	שירותי הביטחון	משטרה	שב”ס	משרדי הממשלה	צה”ל
20.59%	2.73%	23.78%	8.46%	32.04%	23.83%	משפטנים
47.39%		39.63%	30.93%	58.44%	42.43%	רופאים
34.08%		37.95%		60.88%	38.32%	עובדי מחקר
29.13%	27.55%	31.39%	24.43%	23.98%	19.98%	מהנדסים
34.79%	46.54%	26.49%	35.13%	35.87%	18.30%	מנהלי
22.99%	26.01%	30.69%	6.10%	53.23%	23.56%	מח”ר
29.88%	21.65%	35.51%	9.71%	27.78%	14.13%	טכנאים

 

תרשים 2: גידול בשכר הריאלי לפי תפקידים, 2009 לעומת 2014

2. הערך של הפנסיה התקציבית

הפנסיה התקציבית היא שכר נדחה, אשר מקבל מי שהגיע לגיל 42  לפחות. פנסיה מחושבת לפי 2% לשנה, ולכן בגיל 44 היא 46% מהשכר הבסיסי במועד הפרישה.[מתחילים לצבור זכויות בגיל 21 עם סיום שירות החובה].  אם כך, היא משמשת תמריץ שמבוסס על תוספת ניכרת לשכר למי שהצבא רוצה שיישאר בקבע. תוספת זו אינה נכללת בדיווחים של הממונה על השכר. לפי פרסום לעיתונות של הצבא, בשנת 2014 שולמו 6.8 מיליארד שקל לכ-35,000 גמלאים, והפנסיה הממוצעת הייתה כ-11,000 שקל לחודש. התקציב לשנת 2016 עומד על 7.6 מיליארד שקל.

לוח 3 להלן מראה את הערך של השכר הנדחה התלוי בפרמטרים שונים של החישוב. הערך של הפנסיה נע בין 20.9% ל-31.5%, כלומר קצין שמרוויח שכר של 15,000 שקל לחודש מקבל תוספת שכר של בין 3,135 שקל ל-4,725 שקל, ושכרו יכול לעלות עד כמעט 20,000 שקל. ערך השכר הנדחה יורד כי: (1) לא כל השכר מכוסה לפנסיה; (2) תשלום שמתקבל בעתיד שווה פחות מערכו בהווה, לפי ההיוון בשער הריבית.

הפנסיה הצה”לית, כמו תוכניות פנסיה ופרישה רבות אחרות, אינה שקופה לציבור מבחינת הנתונים שלה, ולכן ייתכן מאוד כי המספרים האמתיים גבוהים יותר. היו בעבר תוספות מיוחדות לתפקידים מיוחדים, בדומה לתוספות המיוחדות לשופטים, למשל. טייסים וצוללנים, למשל, היו זכאים ל-3% בכל שנה, ולכן לאחר 25 שנה הם מקבלים פנסיה מרבית. בעבר נוספו שנות שירות החובה לחישוב הפנסיה, ולכן נוספו עוד 6% לפנסיה לגברים. כמו כן, לרמטכ”ל הייתה – ואולי עדיין יש – סמכות להוסיף אחוזי פנסיה, ונאמר בעיתונות כי בממוצע הוא נהג להוסיף כ-6% לפנסיה, כלומר החישוב שלנו הופך ל-52% פנסיה ומעלה. הפנסיה היא אפוא דרך להעניק הטבות שאינן שקופות לציבור, ויש להן משמעות כספית כבדה.

 לוח 3: הערך של הפנסיה הצבאית במונחי אחוזי שכר בגיל פרישה 44

	לאחר 23 שנות שירות ועם 46% פנסיה
אחוזי שכר	ריבית	שיעור שכר פנסיוני	צמיחת שכר
20.9	3%	85%	0.75%
22.7	3%	85%	1.50%
28.2	2%	85%	1.50%
26.1	2%	85%	0.75%
25.4	3%	95%	1.50%
31.5	2%	95%	1.50%

 

3. המעבר לפנסיה צוברת בשנת 2004 ופנסיית הגישור

כמו כל המגזר הציבורי, גם הצבא עבר לפנסיה צוברת בעקבות הרפורמה של 2004. אולם בהסכמים בין הצבא למשרד האוצר נשארה אפשרות הפרישה המוקדמת על חשבון תקציב המדינה, והיא נקראת “פנסיית גישור”. פנסיית הגישור תינתן מגיל הפרישה המוקדם, שאינו משתנה הרבה, ועד גיל הפרישה, שהוא 67, שאז הסכום הצבור בקרן הפנסיה הצוברת יהפוך לפנסיית הזקנה. הנוסחה המורכבת שלפיה תינתן פנסיית הגישור לפורשים הראשונים בעוד כ-15 שנה אינה משנה בהרבה את סדרי הגודל שהוצגו כאן. העיקר הוא שגם בעולם של פנסיית גישור יש תוספת שכר נדחית הממומנת בכספי המדינה ולא מתוך חיסכון של הפרטים. ולכן הדיון העקרוני שאנו מציגים כאן אינו משתנה.

4. היעילות של הפנסיה המוקדמת כתוספת שכר

הפנסיה המוקדמת מעמיסה מאוד על תקציב המדינה, והיא תוסיף להעמיס בכל הסדר בין האוצר לצבא. היא תמיד תהיה פנסיה תקציבית שלא תהפוך לפנסיה צוברת אמתית בגלל גודל הסכומים. הערך האקטוארי של הפנסיה התקציבית המוקדמת מגיל 44 עד גיל 67 לכל פרט הוא 1.3 מיליון שקל.

האם זו הדרך היעילה ביותר להעניק תוספות שכר לחיילי הצבא ולקציניו? האם החישוב שעשינו הוא גם החישוב שהצבא עושה? מחקרים שנעשו בנושא הכנסות עתידיות בארץ ובעולם, ובכלל זה בצבא ארצות הברית, מראים כי לאנשי הצבא יש העדפת הווה גבוהה הרבה יותר מאשר שערי הריבית הנוכחיים של 2% או 3%. בצבא ארצות הברית שיעור ההעדפה הוא 7%. הפנסיה הצבאית היא אפוא בזבוז משאבים. מוטב היה לתת לאנשי הצבא מענקים חד-פעמיים דיפרנציאליים בזמן השירות בהיקף קטן יותר וכך להשיג את מטרת הצבא ולהשאיר את האנשים הטובים בצבא. מענקים חד-פעמיים עדיין מאפשרים לצבא להשאיר את סולמות השכר שלו בלי לייצר השפעות רוחב על מערכת השכר, מה שחוששים ממנו בצבא – אולי בצדק, ואולי לא.

ואולם הפנסיה המוקדמת אשר מרכזת את כל ההטבות בגיל הפרישה מהצבא אינה יעילה גם כי היא פועלת רק על ותיקי הצבא. ישנו גיל קריטי בשנות השלושים המכונה “מלכודת הדבש”, שבו כבר לא כדאי לאיש הצבא להשתחרר כי הוא מפסיד הרבה כסף בגלל הפנסיה. קצינים צעירים שרואים את מקביליהם בהיי-טק חיים ברמת חיים גבוהה הרבה יותר מהם אינם רואים בבירור את התמריץ הכספי שהצבא מעניק להם.

צבא צעיר הוא בוודאי יעד מדיניות סביר, וצריך למצוא דרכים לשמר אותו. ואולם הדרך הנוכחית זקוקה לרענון ולחשיבה מחדש, מתוך שקיפות של הנתונים שתאפשר דיון ציבורי יעיל.

 

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות