השוואת המצעים הכלכליים לקראת בחירות 2015

מאת: גל בן חורין

ב-17 במרץ 2015 יתקיימו בחירות בישראל. בדומה לבחירות הקודמות, גם לקראת הבחירות הקרובות ערכנו השוואה בין עיקרי המצעים הכלכליים-חברתיים של המפלגות הגדולות. ההשוואה נעשתה על פי המצעים של המפלגות המופיעים באינטרנט. יש לציין כי רק ארבע מפלגות הציגו עד כה מצע מפורט (המחנה הציוני, כולנו, יש עתיד ומרצ). יש עתיד פרסמה מצע המלא רק בתאריך ה-2.3.2015, ולכן ניתוח המצע של המפלגה מבוסס על חלקי המצע שהתפרסמו קודם לכן ועל מעבר מהיר על המצע המלא; הבית היהודי הציגה מעין-מצע לא מפורט; הרשימה המשותפת וישראל ביתנו הציגו מסמך עקרונות; מפלגת ש"ס סגרה את אתר האינטרנט שלה ולא פרסמה מצע; והליכוד, בהמשך לקו מהשנים האחרונות, לא הציגו לבוחר מצע או מסמך עקרונות, ואף מיעטו להתייחס באופן קונקרטי לנושאים כלכליים בתקשורת. רוב ההשוואה מבוססת אפוא על המצעים שפרסמו ארבע מפלגות המרכז-שמאל (המחנה הציוני, כולנו, יש עתיד ומרצ).

השוואת המצעים מוגבלת בהיקפה ומתמקדת בסוגיות שבעינינו הן בעלות המשקל הכבד ביותר. חשוב להביא בחשבון כי מטבעם מצעים הם כלי הצהרתי לא פחות ואולי יותר מאשר תוכניות פעולה, ולכן יש לקרוא אותם באופן ביקורתי. כמו כן, חשוב בעינינו להתייחס לישימות של הצעות מדיניות, ובפרט ליכולת להעביר אותן מבחינה פוליטית ולתקצבן. מפאת קוצר הזמן לא התייחסנו לסוגיות אלו בהשוואה זו, אך לתפיסתנו קריאה במצעי המפלגות חייבת להתייחס לנקודות אלה.

א.     מסגרת התקציב ומדיניות כלכלית כוללת

המחנה הציוני: ביסוס התקציב הממשלתי סביב רף ה-40% מהתוצר ושקילת תיקון הדרגתי כלפי מעלה של כ-1%–2%; התנגדות להעלאת מסים ושמירה על גירעון נמוך. זהו קו סוציאל-דמוקרטי יותר משל מפלגת כולנו, שכן יש קריאה להעלאת חלקה של המדינה בתוצר, אך רף ה-40% עדיין נמוך בהשוואה עולמית. ניכר שהמדיניות הכלכלית במצע המפלגה היא נסיגה מהקו הסוציאל-דמוקרטי יותר שהציגה המפלגה בימי שלי יחימוביץ', והתוכנית צנועה יותר בדרישותיה התקציביות. עם זאת, עדיין ניכרת הגישה שמבליטה את המחויבות של המדינה לרווחת אזרחיה באופן אקטיבי, ולא מסתמכת על פתרונות של השוק.

כולנו: תומכים בהגדלת סך ההוצאה הממשלתית בכ-5 מיליארד שקל, שהם סכום זניח של פחות מ-0.5% מהתוצר. עוד סבורים במפלגה כי יצליחו לפנות כ-45 מיליארד שקל באמצעות ייעול מערך השירות הציבורי, מלחמה בהון השחור ויישום רפורמות להגברת התחרות במשק. אין במצע התייחסות לנושא המסים. אפשר לומר שהמדיניות הכלכלית שמובילים בכולנו ברמת המקרו היא מדיניות שמרנית, ובפרט עולה שאלה מהיכן יגיע המימון למימוש התוכניות במצע המפלגה. באופן כללי, במפלגת כולנו רוכבים על הצלחת הרפורמה שהנהיג כחלון בשוק הסלולר כשר התקשורת וממקדים את תפקידה של הממשלה בהגברת תחרות והסרת חסמים כפתרון להוזלת יוקר המחיה. התפיסה של כולנו על תפקיד הממשלה מצומצמת לעומת זו של המחנה הציוני ומרצ, והיא מתמקדת בטיפול בבעיות ספציפיות, ברגולציה ובפיקוח, ופחות בדרישה למעורבות רחבה של הממשלה בכל תחומי החיים.

יש עתיד: לא פרסמו התייחסות לנושא. מצד אחד התוכניות שמופיעות במצע המפלגה עולות כסף רב, אך מן הצד האחר המפלגה לא הביעה תמיכה בהרחבת התקציב או בהעלאת מסים, ובפרט זכורה התנגדותו של יאיר לפיד בקדנציה האחרונה כשר אוצר להעלאת מסים, בניגוד לעמדת בנק ישראל. קשה לאפיין את תפיסת יש עתיד בנוגע לתפקיד הרצוי של הממשלה, שכן מצד אחד הם קוראים להרחבת המחויבות של הממשלה לאזרחים, אך מן הצד האחר אינם תומכים בהגדלת התקציב באמצעות מיסוי.

מרצ: ביטול כלל ההוצאה והגדלת התקציב בכ-1.5% בכל שנה לפחות מעבר לגידול הטבעי. קוראים לרפורמה במערכת המס שכוללת הקטנת המיסוי העקיף הרגרסיבי והעלאת המיסוי הישיר, ובפרט הנהגת מס חברות דיפרנציאלי, הוספת מדרגות מס הכנסה, מס על רווחי הון ומס עיזבון והעלאת מס הבריאות. קוראים גם להכללת יעדים הקשורים לעוני ואי-שוויון במדיניות המקרו-כלכלית. זוהי התוכנית הכלכלית הקוראת באופן הברור ביותר להגדלת תפקיד הממשלה ולהעלאת מסים, והיא גם התוכנית המפורטת ביותר והעקבית ביותר בניסיון להגדיר עלויות ומקורות מימון להצעות המדיניות. התוכנית מפרטת את הגדלת מעורבותה של הממשלה בחיי האזרחים בתחומים רבים, ובתוך כך אספקת שירותים חברתיים נרחבים, הגדלת קצבאות ופעילות להקצאה מחודשת של משאבים.

ליכוד: במצע שהתפרסם ונגנז, ולכן מעמדו לא ברור, יש תמיכה בשוק חופשי, במשמעת תקציבית ובהפחתת מסים, ואחד הכלים שראש הממשלה התייחס אליהם הוא הטלת מע"מ דיפרנציאלי. תמיכת הממשלה מיועדת לאלו שאינם מסוגלים להשתכר, ולהם בלבד. זוהי מדיניות כלכלית שקוראת לצמצום חלקה של הממשלה בתוצר. על סמך פעילותו של בנימין נתניהו כראש ממשלה בעשור האחרון אפשר להסיק כי התפיסה הבסיסית היא שיש לצמצם את חלק הממשלה בתוצר, להוריד מסים ישירים כדי להמריץ את הכלכלה ולהעביר שירותים מסוימים לשוק הפרטי.

הבית היהודי: במצעם מביעים תמיכה בשוק החופשי וקוראים להורדת מסים משכבות הביניים. מציינים שהמדינה צריכה לספק רשת ביטחון אך ורק לאלו שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, דבר שמתפרש כתפיסה מאוד שמרנית ומצומצמת של אחריות המדינה.

ב.     דיור

כולנו: ריכוז הסמכויות הקשורות לתחום הדיור במשרד אחד, שיהיה מעין איחוד של משרד השיכון והבינוי והחלקים הרלוונטיים במשרד הפנים. רפורמה במינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) שתפרק את המונופול שלו בתחום הדיור, ומתמצה בריכוז הסמכויות של ייזום, תכנון, פיתוח ניהול ותחזוקה של הפרויקטים. המפלגה תומכת בביזור סמכויות השיווק והתכנון לרשויות המקומיות וליזמים. נדבך מרכזי נוסף במצע של כולנו לתחום הדיור הוא הסרת חסמים וקיצור ביורוקרטיה בהשגת היתרי בנייה. בעד קידום שיטת "המקל והגזר" לעידוד קבלנים וועדות תכנון מקומיות לבנות ולעבור על תוכניות בנייה במהירות. בתחום הדיור הציבורי קוראים לאמץ את מסקנות ועדת אלאלוף, ובתוך כך להגדיל את מספר הדירות בדיור הציבורי באמצעות רכישת דירות מיד שנייה ומכרזי קרקע, וצמצום התור לדיור הציבורי על ידי הגדלת הסיוע בשכר דירה; ממליצים על שימוש ברווחי מכירת הדירות מדיור ציבורי לשיפוץ דירות בדיור הציבורי.

בעיות: כלל לא בטוח שבמצב הקיים יצירת תחרות תוביל להורדת מחירי הדירות. זאת ועוד, המפלגה מקדישה תשומת לב מעטה מאוד לתחום הדיור בר השגה והדיור הציבורי בלי פירוט של יעדים מוגדרים. ההתמקדות בזירוז הליכי קבלת אישורי הבנייה מעלה חשש לנזקים סביבתיים. חסרה התייחסות לבעיות באוכלוסייה הלא יהודית.

המחנה הציוני: בדומה לכולנו, גם המחנה הציוני קוראים לאיחוד הסמכויות בתחום הדיור תחת משרד-על שיפקח על כל שלביו של התהליך. המצע של המחנה הציוני מתמקד בפתרון של שיווק קרקעות רבות, ובפרט של קרקעות שיינתנו בסבסוד של 50% ומעלה לקבלנים שיתחייבו לספק כרבע מיחידות הדיור לדיור בר השגה. הדיור בר ההשגה מיועד למשפחות מעשירונים 1–6, ועלותן תיקבע בהתאם להכנסת משק הבית. סוגיה נוספת שאליה נדרשים במחנה הציוני היא הצורך בהגברת כוח אדם בגופי התכנון ככלי לקיצור ביורוקרטיה. נוסף על האמור לעיל, מציעים במחנה הציוני להקים חמ"ל ייחודי לטיפול בבעיות הדיור באוכלוסיות המיעוטים.

בעיות: מכירת קרקעות בסבסוד כרוכה באובדן הכנסה של המדינה, כך שאפילו אם העלות התקציבית של תוכנית הדיור של המחנה הציוני אינה ניכרת, יש לה עלויות גבוהות מאוד במובן של אובדן הכנסה – נושא שהמפלגה אינה מתייחסת אליו כלל. בולטת בהיעדרה ממצע המחנה הציוני גם הצעה שתתמודד עם קבלנים מעכבי בנייה.

מרצ: בניגוד לכולנו ולמחנה הציוני, מרצ שמה דגש על שיווק דירות במרכזי הערים, ולא על בנייה בשטחים פתוחים. מצע המפלגה בתחום הדיור מתאפיין בדגש הרב שהם שמים על הדיור הציבורי ועל דיור בר השגה, ובתוך כך על כוונתם להרחבה ניכרת של הדיור הציבורי, להתניית אישור לבנייה קבלנית בהקצאת 30% מהדירות לדיור בר השגה ולהקמת תוכנית ממשלתית לדיור להשכרה לטווח ארוך. נוסף על אלה, מציעים במרצ להטיל מס על קבלנים מעכבי בנייה ועל דירות ריקות. ייחודו הבולט של מצע מרצ, פרט לדגש על הדיור הציבורי, הוא ההתייחסות הנרחבת לצעדים הנחוצים במגזר הערבי, ובפרט קידום תוכניות מתאר ובחינת חלוקה מחודשת של קרקעות בין רשויות יהודיות וערביות.

בעיות: אין התייחסות לנושא העיכובים בתחום התכנון. יותר מכך, התוכניות שמציעה מרצ שאפתניות מאוד (בין בשל עלותן הגבוהה, כמו במקרה של הדיור הציבורי, ובין בשל מורכבות לעומת פתרונות אחרים, כמו במקרה של בנייה במרכזי ערים), והיכולת לקדם תוכניות אלו בפועל מוטלת בספק.

יש עתיד: פרט לקריאה כללית להרחבת היצע הדירות, מצע יש עתיד קורא לקדם את תוכניות "מע"מ אפס" ו"מחיר מטרה", שבמסגרתה יוצעו קרקעות במכרז בתמורה להבטחה למכירתן ב-20% מתחת למחיר השוק. עוד קוראים ביש עתיד להקמת רשות לעידוד התחדשות עירונית ולמתן תמריצים כספיים לרשויות לבניית דירות קטנות. בהתייחסות לצוואר הבקבוק בתכנון קוראים ביש עתיד להכפלת כוח האדם בוועדות התכנון. בתחום הדיור הציבורי יש קריאה לרכישה ולשיפוץ של דירות, אך בהיקפים קטנים במידה ניכרת מהיעדים שהציבה מרצ. אין התייחסות למחויבות ארוכת שנים להרחבת הדיור הציבורי או לדיור בר השגה. בהמשך לכך, יש עתיד קוראים להוספת קריטריון מיצוי כושר השתכרות ולביטול קריטריון ותק בנישואים בחישוב הזכאות לדיור ציבורי – קריצה לקהל החילוני כנגד החרדים.

בעיות: הבעיה העיקרית במצע יש עתיד לדיור היא הביקורת הרבה על התוכניות המוצעות בה, "מחיר מטרה" ו"מע"מ אפס", שהראשונה לא מועילה והשנייה ממש מזיקה עקב הסיכוי לעלייה נוספת במחירים. בעיות נוספות הן המחויבות הנמוכה לקידום משמעותי של תחום הדיור הציבורי (גם לאור ניסיון הטיפול בנושא בכהונתו של לפיד כשר אוצר) והדיור בר השגה וספקות באשר לישימות חלק מההצעות ולתרומתן.

הבית היהודי: מצע המפלגה אינו מפורט, וההתייחסות היחידה בו לתחום הדיור נוגעת לצורך ביישוב כל הארץ. עם זאת, במפלגה תומכים בהמשך תוכנית "מחיר מטרה", שהועלו ספקות בנוגע להיגיון הכלכלי מאחוריה.

הרשימה המשותפת: קוראת להרחבת תוכניות המתאר ליישובים ערביים, אך אין התייחסות מעמיקה או רחבה יותר לנושא. בהתבטאויות ציבוריות הביעו במפלגה תמיכה ברפורמה במינהל מקרקעי ישראל כאמצעי להסרת חסמים בתחום הדיור, אך לא ברורים מאפייניה.

ג.      צמצום פערים ורווחה

המחנה הציוני: קוראים להגדלת קצבאות הזקנה ולקביעת סל קיום בכבוד לקשישים ותקצובו בכמיליארד שקל. כמו כן מציעים את העלאת סף הקיזוז מקצבת משפחות חד-הוריות.

כולנו: קוראים ליישום מסקנות ועדת אלאלוף וליישום ההחלטות בנושא ביטחון תזונתי, אך לא מפרטים את המקור התקציבי לשם כך. בדומה למפלגות אחרות, מציעים תוכניות לסיוע תעסוקתי בקרב נשים חרדיות ומיעוטים. בעד הגדלת קצבאות הזקנה בלפחות 200 שקל, וכן בעד סיוע לקשישים בדיור והוספת יחידות דיור לגיל הזהב.

יש עתיד: קוראים ליישום דוח ועדת אלאלוף. תומכים בהגדלת קצבאות הזקנה לקשישים שמקבלים הבטחת הכנסה. קוראים לתוכנית לביטחון תזונתי בבתי הספר. מציעים את ביטול שיטת המצ'ינג בתקציבי רווחה, שפגעה ברשויות חלשות, ובהפסקת תהליך ההפרטה בתחום הרווחה. תומכים בהגדלת קצבאות מיוחדות לאנשים עם מוגבלויות או לנזקקים לטיפול, כגון חולים סיעודיים, ובסיוע לקשישים בדיור על ידי הוספת יחידות דיור לגיל הזהב. מציעים להגביל את שכר הבכירים בשוק ההון והסדיר את הליך הסדרי החוב ("תספורות") בשוק ההון. בנוסף תומכים בחוק הריכוזיות.

מרצ: תומכים בחקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות. מציעים העלאת שכר המינימום וקביעת מנגנון עדכון שלו. עוד תומכת המפלגה בהעלאת דמי האבטלה ובשינוי שיטת הקצבאות כך שיינתנו בלי קשר להכנסה ויחושבו כרכיב בהכנסה לצורך מס. המפלגה קוראת להגדיל את קצבאות הילדים ב-70 שקל לילד לשנה למשך כחמש שנים במתווה של קצבה אחידה. בעד הגדלת קצבאות הזקנה לכ-25% מהשכר הממוצע והעלאת השלמת הכנסה לזקנים כך שתגיע לרמה של שכר מינימום. מציעים להכניס מוצרי מזון נוספים לפיקוח ולהגביר את הפיקוח והאכיפה בתחום רשתות שיווק המזון.

הרשימה המשותפת: תומכים בהעלאת שכר המינימום לכדי 60% מהשכר הממוצע.

ד.     חינוך

בסיס ההצעות של ארבע המפלגות שפרסמו מצעים דומה למדי – כולן תומכות במידה כזו או אחרת בהרחבת התקצוב הדיפרנציאלי לבתי ספר (מרצ היא היחידה שמציינת במפורש שהתקצוב צריך להיות מופנה לרשויות ערביות, אך כל תקצוב דיפרנציאלי על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים צפוי להוביל לכך), בהרחבת מעונות לבני 0–3, בסבסוד צהרונים ומערך הזנה. המחנה הציוני, כולנו ויש עתיד מביעות תמיכה בקידום החינוך המקצועי. הבעיה העיקרית במצעי כל המפלגות בתחום היא שבהיעדר חישוב מדויק יותר של עלויות והגדרת מקורות מימון, המלצות יקרות נשמעות יותר כמו הבטחות בחירות מאשר כמו תוכניות מדיניות של ממש.

המחנה הציוני: מציעים הרחבת התקצוב הדיפרנציאלי לבתי הספר, הפחתת תשלומי ההורים בבתי הספר, סבסוד צהרונים לילדים בני 3–9 והרחבת מעונות לבני 0–3. עוד מציעים תוספת סייעות לבני 3–4. תומכים בביטול העסקת מורי קבלן (ומתנגדים להמשך ההעסקה הקבלנית בתחום החינוך) ובצמצום מספר הילדים בכיתה. קוראים לקידום החינוך הטכנולוגי.

כולנו: תומכים בהרחבת הדיפרנציאליות בתקצוב בתי הספר לפי מדדים סוציו-אקונומיים ובהרחבת הסיוע במעונות יום לילדים עד גיל 3. מציעים צהרונים חינם לבני 3–9 למשפחות מאשכולות 1–4 ומשגרים קריאה כללית להוספת כוח אדם של סייעות לגני הילדים. בעד מתן גמישות ניהולית מוגבלת למנהלים, שיוכלו לתת בונוסים למורים לפי שיקול דעתם. קוראים להכנסת חינוך מקצועי וטכנולוגי. ראש המפלגה מבקש לבצע את תוכניתו כפיילוט בכ-300 בתי ספר.

יש עתיד: במפלגה מצהירים שיפעלו לצמצום הוצאות החינוך, אך מנגד, תמכו בהעלאת השתתפות הורים בתשלום על בתי ספר בקדנציה האחרונה. בעד הרחבת יום חינוך ארוך עד כיתה ד. כפתרון להקטנת הצפיפות בכיתות מציעים להשתמש בכוח עבודה חינמי, פרחי הוראה, ולא בהגדלת מספר הכיתות והמורים. בעד הגדלת תקציבי תנועות הנוער, והפעלת בתי הספר בחופש הגדול במתכונת מיוחדת – ללא תשלום לאשכולות 1–3. קוראים להחזרת החינוך המקצועי. תומכים בחיוב לימודי ליבה ובביטול החיוב של רשויות מקומיות להשתתף במימון בתי ספר "מוכרים שאינם רשמיים". קוראים לסיוע לילדים עם מוגבלויות ולהגדלת תקציב ההשכלה הגבוהה.

מרצ: מציעים הקמת 800 מעונות יום מסובסדים. קוראים להעלות את שיעור הסבסוד של צהרונים, להפעיל יום חינוך ארוך בשילוב מפעל הזנה. תומכים בתקצוב דיפרנציאלי שיגביר את התקצוב ברשויות ערביות ובפריפריה. מתנגדים להמשך העסקה קבלנית של מורים.

הבית היהודי: תומכים בתקצוב דיפרנציאלי לבתי ספר לפי מדד פריפריאליות, אך לא מציינים מהו המדד ומה משקל המצב הסוציו-אקונומי בתוכו.

ישראל ביתנו: תומכים בקיום צהרונים עד שעות אחר הצהריים לילדים בני 0–6. לא מצוין אם הצהרונים אמורים להיות מסובסדים או בחינם.

ה.     בריאות

ארבע מפלגות המרכז-שמאל (שהן היחידות שפרסמו מצעים לקראת הבחירות, כאמור) מביעות תמיכה בחיזוק הרפואה הציבורית ובעצירת מגמת ההפרטה הזוחלת ברפואה, ומאמצות את המלצות ועדת גרמן, שקוראת להגבלת הרפואה הפרטית ולחיזוק המערכת הציבורית על ידי הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים בשעות אחר הצהריים, הוספת מיטות אשפוז ועדכון סל הבריאות. מרצ היא המפלגה שדרישותיה הן הגדולות ביותר, והיא קוראת לכונן חוק שיעדכן את סל הבריאות בכ-2% לפחות בשנה.

המחנה הציוני: תומכים בהפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים אחר הצהריים ובהגבלת השימוש במשאבים ציבוריים לרפואה פרטית, בחיזוק הרפואה המשפחתית ובשיפור הרגולציה בתחום הבריאות. קוראים להכנסת טיפולי שיניים לקשישים לסל הבריאות.

כולנו: בגדול מצע כולנו בתחום קורא ליישום רפורמת גרמן, שכוללת מימון ציבורי להפעלת חדרי הניתוח בבתי החולים אחר הצהריים והגבלת השימוש במשאבים ציבוריים לטובת רפואה פרטית. תומכים ברפורמה בתחום הביטוחים הרפואיים שאמורה למנוע מצבים של כפל ביטוח, שקיימים בכרבע מהמקרים כיום. כמו כן קוראים להרחבת סל הבריאות, להגדלת מספר המיטות לאשפוז ולהגדלת מספר האחים והאחיות.

יש עתיד: בעד יישום רפורמת גרמן – קיצור תורים ברפואה הציבורית באמצעות הפעלת חדרי הניתוח בבתי החולים בשעות אחר הצהריים. מציעים תוספת תקציב למערכת הבריאות הציבורית ומניעת כניסתם של שירותי שר"פ לבתי החולים הציבוריים. תומכים בהגדלת סל שירותי הבריאות. מפרטים צעדים לצמצום הצפיפות באמצעות הגדלת מספר המיטות ושיפור כושר הטיפול בחולים בקופות החולים. תומכים בהרחבת סל הבריאות. קוראים לרפורמה בתחום הביטוחים הרפואיים שאמורה למנוע מצבים של כפל ביטוח, שקיימים בכרבע מהמקרים כיום, ולחיזוק מערכת הבריאות בפריפריה, לרבות באמצעות הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע.

מרצ: בדומה למפלגות האחרות, תומכים באימוץ דוח ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית ובהגבלת השימוש במשאבים ציבוריים בבתי חולים לרפואה פרטית. קוראים לעדכון סל התרופות בכ-2% בשנה ולהרחבת סל שירותי הבריאות. מציעים יצירת ביטוח סיעודי ממלכתי, הרחבת טיפולי השיניים לקשישים וילדים וביטול המע"מ על תרופות. סוגיה ייחודית למפלגה היא הקריאה להעלות את מס הבריאות ואת תקרת הפטור ממס בריאות.

ו.       גז, חשמל ומים

מרצ: קוראים לפירוק מונופול הגז ולפיקוח על המחירים. מעודדים שימוש באנרגיות מתחדשות וייצור פרטי. בעד פירוק תאגידי המים והעברתם לרשויות המקומיות וביטול המע"מ על המים.

כולנו: קוראים לפירוק מונופול הגז, להנחת צינור גז נוסף ממאגר תמר להגברת אספקת הגז והיתירות. נציגי המפלגה מדברים על הגנות מסוימות על המחיר באמצעות מנגנוני הצמדה לשווקים תחרותיים, אבל לא הביעו תמיכה בפיקוח מחירים. בתחום החשמל, ואף שהם נזהרים בניסוחים, ניכר שהמפלגה תומכת בהפרטת שלב הייצור של החשמל וביצירת תחרות בתחום.

המחנה הציוני: קוראים לפיקוח על מחירים ולעידוד תחרות במשק הגז. נושא המים לא מופיע במצע המפלגה, אך רבים ממועמדיה פעלו לפירוק תאגידי המים ולביטול ניתוקי המים.

יש עתיד: תומכים בהוזלת מחירי החשמל ופירוק תאגידי המים.

הבית היהודי: קוראים להקמת הקרן לרווחי גז, שכולם מסכימים עליה, אך לא מתייחסים לסוגיית הפיקוח ולפירוק המונופול.

ז.       פנסיה ובנקים

תחום הפנסיה והבנקים זוכה להתייחסות מעמיקה יחסית במצעים של המחנה הציוני, כולנו ומרצ, ולהתייחסות כללית במצע של יש עתיד. כל המפלגות מציעות יצירת מסלול פנסיה ממלכתי עם דמי ניהול מזעריים. ההצעות של מרצ ושל כולנו הן המפורטות ביותר הן בתחום הפנסיה והן בתחום הבנקים.

מרצ: מתנגדים להעלאת גיל הפרישה לגברים ובפרט לנשים. קוראים להרחבת רכיבי השכר הרלוונטיים לחישוב הפנסיה. תומכים בהצמדת הגמלאות הפנסיוניות לשכר הממוצע כדי למנוע את שחיקתן. קוראים להורדת דמי ניהול באמצעות יצירת מסלול פנסיה ממלכתי, וכן לביטול דמי הניהול בקרנות הפנסיה הוותיקות. קוראים גם למתן פתרון לאוכלוסיית העולים שאין להם חיסכון פנסיוני מספק. בתחום הבנקאות קוראים להחלת ביטוח על פיקדונות, ולהגבלת עמלות הבנקים והכסף שבנקים יכולים לגבות על חובות. קוראים להגברת תחרות באמצעות סיוע לשחקנים חדשים להיכנס (ובפרט בנק הדואר והבנק הקואופרטיבי). תומכים בהגבלת שכר בכירים. מציעים הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים להוזלת שירותי האשראי, ופירוק גרעיני שליטה במוסדות הפיננסיים וצעדים שונים שמטרתם לפרק קבוצות שליטה וריכוזי כוח בתחום הפיננסי.

כולנו: מציעים הפחתת דמי הניהול באמצעות חיוב קרנות הפנסיה לאפשר מסלול השקעה פסיבי בדמי ניהול מזעריים. קוראים להקטנת ניגודי העניינים של סוכני הביטוח באמצעות בחירה חופשית שלהם. אימוץ המודל הצ'יליאני שבו מידת הסיכון בחיסכון משתנה לפי הגיל. הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לגמלאים ללא הסדר פנסיוני. פיקוח על השקעות כספים פנסיוניים. השתתפות בחיסכון הפנסיוני לעובדים שלא מגיעים לסף המס (בדומה למס הכנסה שלילי). פתרון הבעיה של עולים שאין להם פנסיות בארץ. בתחום הבנקים: קוראים להגברת תחרות על ידי פיצול קבוצות בנקאיות קיימות ומהלכים לעידוד כניסת שחקנים חדשים לשוק והגנה עליהם. מציעים איחוד גופי הפיקוח על הבנקים והוספת פיקוח על מידת התחרותיות. תומכים בהגברת תחרות באמצעות הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים. מציעים הורדת מחירי העמלות המפוקחות וביטול חלק מהעמלות.

יש עתיד: מציעים יצירת מסלול פנסיה ממלכתי עם דמי ניהול מזעריים. כמו כן במפלגה תומכים בבחירה חופשית של סוכני ביטוח שתיצור תחרות ותמנע ניגודי עניינים ובמתן אפשרות לניהול אישי של החיסכון הפנסיוני.  בתחום הבנקאות קוראים להגברת התחרות באמצעות הקמת בנק אינטרנטי והגדלת סמכויותיו של בנק הדואר. כמו כן המפלגה מציעה פעולות לעידוד מתן אשראי חוץ-בנקאי שיהווה תחרות חיצונית על הבנקים.

המחנה הציוני: תומכים ביצירת מסלול פנסיה עם עמלות אפסיות. אינם מציעים להכניס שחקנים חדשים לתחום הבנקאות, אלא שואפים לעקוף את הבנקים ולהקים פלטפורמה לשוק אשראי חלופי שיסייע בהפניית הכסף לעסקים קטנים.

ח.     העסקה קבלנית ועבודה מאורגנת

המפלגות היחידות שהתייחסו לסוגיה הן מרצ והמחנה הציוני, שמתנגדות להמשך העסקה קבלנית וקוראות לאכיפה של חוקי העבודה. יש עתיד טענו שיובילו מהלך לסיום ההעסקה הקבלנית בחינוך, אך לא עשו זאת בקדנציה הקודמת וסוגיה זו לא מופיעה במצעם. הבית היהודי לא מתייחסים לנושא ההעסקה הקבלנית, אך מציינים את הצורך בשבירת מונופולים וקוראים גם לשבירת הוועדים הגדולים.

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*