הפחתת המע"מ ומס החברות בשנה האחרונה: השפעה על אי-שוויון בהכנסות

מאת: ירדן קידר ומישל סטרבצ'ינסקי

צילום: דיקלה בסיסט-שפריר

צילום: דיקלה בסיסט-שפריר

צילום: דיקלה בסיסט-שפריר

בהמשך לפרסומים של השנים הקודמות, בתחילת עבודה זו אנו מעדכנים את הממצאים על פרוגרסיביות המסים בישראל ועל השינויים בה לאורך זמן. העבודה מתבססת על סקרי הכנסות של הלמ"ס בשנים 2001–2014. הממצאים מראים כי בדומה לכל המדינות המפותחות, מערכת המסים בישראל מאופיינת בפרוגרסיביות, כלומר העשירונים העליונים משלמים מס בשיעור גבוה יותר מהכנסתם יחסית לעשירונים התחתונים. הפרוגרסיביות נמדדת על ידי מדד סוטס, וכאשר מדד זה חיובי המשמעות היא שהמערכת פרוגרסיבית. ככל שהמדד קרוב ל-1 הפרוגרסיביות של המערכת עולה. כמו שאפשר לראות בתרשים 1, בישראל המדד אמנם חיובי, אך הוא נמוך יחסית ועומד על כ-0.1, ציון המצביע על פרוגרסיביות נמוכה – בעיקר בשל האחוז הגבוה של הגבייה באמצעות מסים עקיפים שרובם רגרסיביים, כגון המע"מ, המס על סיגריות והמס על אלכוהול.

תרשים 1: מדד סוטס לישראל, 2003—2014

מיסים1

מקור: ניתוח המחברים על פי סקרי הוצאות של הלמ"ס

ניתוח של המקורות לשינויים בפרוגרסיביות מראה כי הירידה בה ב-2014 נובעת מהעלייה בסכומים המוצאים במסגרת סל הצריכה של העשירונים התחתונים, המשתקפת בתשלום המע"מ. כך קיבלנו כי העשירון השני והשלישי העלו את חלקם בצריכה הכללית במשק מ-5.27% ו-6.69% ל-5.48% ו-6.93%% בהתאמה. סיבה נוספת לירידה בפרוגרסיביות היא העלייה בצריכת האלכוהול של שני העשירונים התחתונים. חלקם של שני העשירונים התחתונים בצריכת האלכוהול עלה מ-4.2% ו-4.4% ל-5.1% ו-6% בהתאמה.

כדי לנתח את התוצאות הצפויות בפרוגרסיביות של המס כיום, שיתקבלו מתוך נתונים שיהיו זמינים רק בעתיד, הרחבנו את עבודתנו באמצעות סימולציה כדי לאמוד את ההשפעה של הפחתת המע"מ משיעור של 18% ל-17% מ-1 באוקטובר 2015, ושל מס החברות מ-26.5% ל-25% מ-1 בינואר 2016. הפחתת המע"מ עלתה לממשלה 4.5 מיליארד שקל, והפחתת מס החברות עלתה לקופת המדינה 1.2 מיליארד שקל. הסימולציה אמדה את הסכומים שקיבל כל עשירון הכנסה הן במונחים כספיים והן כשיעור מסך הכנסתו הכלכלית של אותו עשירון.

הסימולציה של מס החברות מבוססת על ההתפלגות הרב-שנתית של הדיבידנדים, בהתאם לדיווח בסקר ההכנסות של הלמ"ס. השימוש בהתפלגות הרב-שנתית במקום בהתפלגות של השנה האחרונה נועד לצמצם למינימום את הטעות שעלולה לנבוע מדיווח לא מדויק לנוכח הספקות שעולים משימוש בדיווח ההכנסות מהון במסגרת סקר ההכנסות. ספקות אלו מתעוררים משום שלא כל הפרטים מדווחים על ההכנסות מהון, ומשום שמהימנות הדיווחים בישראל טרם נבדקה בהשוואה לנתונים מינהליים. על ידי שימוש בממוצע רב-שנתי אנו מקטינים את הסיכוי לסטיות קיצוניות הנובעות מנתון יחיד.

הסימולציה של המע"מ מתבססת על זקיפת הסכום הכולל (4.5 מיליארד שקל) בין העשירונים בהתאם לחלקו של כל עשירון בסל הצריכה. אחת השאלות שעולות בהקשר זה היא: האם כל הפחתת המע"מ על ידי המדינה מתבטאת בהורדת המחיר לצרכן, או שחלקה מתבטא בהשארת המחירים כפי שהם ותוספת הכנסה ליצרנים? כדי לענות על שאלה זו השתמשנו בתובנות ממחקרים שנעשו בעבר, ולפיהם לא כל ההפחתה של מסים עקיפים מגולגלת למחיר לצרכן. זוסמן ואחרים מצאו שבחלק מהמוצרים האלקטרוניים הסתכם הגלגול של הפחתת המס למחיר הסופי בשני שלישים. עם זאת, מדובר במוצרים שנמכרים בשווקים לא תחרותיים, והמחברים מציינים שהממצאים הושפעו מכך, דבר שפחות תקף למוצרים רבים שעליהם מוטל מע"מ. מאחר שעל פי ההערכות הרווחות של חזאי האינפלציה (הן בבנקים הפרטיים והן בבנק ישראל) חלק ניכר מהפחתת המע"מ האחרונה גולגל למחיר הסופי לצרכן, לצורך הסימולציה הנחנו שההפחתה התבטאה במחיר הסופי בשיעור של 80%.

בלוח 1 אפשר לראות את ההפחתה לכל עשירון במונחים כספיים. בהשוואה בין מע"מ למס חברות בולט כי בעשירונים הנמוכים הפחתת המע"מ אפקטיבית יותר מהפחתת מס החברות, ובשני העשירונים הנמוכים הפחתת המע"מ גדולה פי 6 ופי 4 בהתאמה. בולט גם כי ההטבה הכספית הגדולה ביותר התקבלה במס חברות לעשירון העליון, אשר קיבל 38,408 שקל לשנה – פי 10 מההפחתה של המע"מ.

לוח 1: הפחתת המסים לפי עשירונים, בשקלים לשנה

עשירון סך ההכנסה השנתית הפחתת מע"מ הפחתת מס חברות סך ההפחתה
1 59,646 617 109 726
2 102,465 868 257 1,125
3 139,908 1,099 505 1,604
4 174,964 1,232 731 1,963
5 212,866 1,360 1,544 2,905
6 259,265 1,557 1,614 3,171
7 316,508 1,787 1,798 3,586
8 391,848 1,961 4,017 5,978
9 506,771 2,318 3,881 6,199
10 918,811 3,058 38,408 41,466

 

אף שסכומי ההפחתה עולים אצל העשירונים העליונים, ההפחתה של המע"מ מהווה חלק גדול יותר בהכנסה של העשירונים הנמוכים. בתרשים 2 אפשר לראות שהפחתת המע"מ הייתה כאחוז מהכנסת העשירון התחתון, בעוד שבעשירון העליון היא הייתה רק 0.3% מההכנסה. במס חברות מתקבלת תמונה הפוכה: ככל שהעשירון גבוה יותר, ההטבה כאחוז מההכנסה הולכת וגדלה.

התופעה המעניינת ביותר שעולה מתרשים 2 היא שתמונת הראי של שני סוגי המס מביאה למצב שבו בכל 9 העשירונים הנמוכים הפחתת המסים כאחוז מההכנסה היא דומה ושווה בערך ל-1.2% מההכנסה. יוצא מן הכלל באופן בולט העשירון העליון, אשר קיבל הטבה של כ-4.5% מהכנסתו הכוללת, בעיקר בשל ההטבה בעקבות הפחתת מס חברות. העשירון העליון מחזיק כ-70% מהדיבידנדים במשק, ולכן הפחתת מס החברות מיטיבה בעיקר עמו.

תרשים 2: השפעת הפחתת המע"מ ומס חברות לפי עשירונים (כאחוז מהכנסת משקי הבית)

Capture

לנוכח ההטבה שניתנה לעשירון העליון ובשל הצורך בהגדלת המימון של הוצאות התקציב באמצעות מסים/ביטול פטורים, הממצא הזה מאפשר לקבוע כי אם יועלה בעתיד שיעור המס לעשירונים הגבוהים, הרי שבהסתכלות רב-שנתית פעולה זו לא תרע בהכרח את מצבו של העשירון העליון. לכל היותר (תלוי כמובן באילו צעדים מדובר) היא תחזיר את המצב לזה שהיה לפני ההפחתה. יתר על כן, בהנחה שראוי כי מדיניות הממשלה תכוון לחלוקה מחדש של ההכנסות לטובת העשירונים הנמוכים, יש מקום להעלות מסים פרוגרסיביים לרמה שהיא מעל זו שהייתה.

 

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

2 תגובות

  1. הנחתם ש 80% מתחולת המע"מ נופלת על הלקוחות של הפירמות. גם את המע"מ וגם את מס החברות משלמות טכנית החברות. מדוע להניח שתחולת מס החברות נופלת כולה על בעלי ההון. לפי התאוריה חלק צריך ליפול על הלקוחות (הצרכנים) וחלק על גורמי היצור כלומר על העובדים. הניתוח שלכם נאיבי ולא מתייחס לכך שאותן הגמישויות בהיצע של הפירמות ובביקוש שלהם לגורמי יצור זהה הן במע"מ והן במס חברות ומאחר והתחולה מתחלקת על-פי יחס הגמישויות לא צריך להיות הבדל גדול בחלוקת התחולה של המיסים.

    • ניר שלום,
      הניתוח של נטל המס עבור מסים שונים הוא אמנם מורכב, אך ההנחות שהשתמשנו בהן כלל לא נאיביות ומסתמכות על המחקר המוביל בתחום. כשאנחנו מדברים על השפעות בטווח הקצר, לפי התיאוריה המובילה של Harberger שניתח את כלל הגמישויות, מס חברות נופל כולו על בעלי ההון, בין אם הם בעלי פירמות או מלווים לפירמות. זאת בשונה מאוד מהמע"מ. המסקנה החד משמעית היא שההון, לא העובדים ולא הצרכנים, נושא בכל הנטל של מס החברות. הבעלות על ההון היא בפני עצמה מאוד לא-שוויונית ומאופיינת בבעלות כמעט מוחלטת של העשירון העליון. מכאן שההנחה שהשתמשנו בה לגבי מס החברות היא סבירה מאוד, אף שכאמור יש כאן הרבה אי-ודאות.
      ניתן לקרוא בהרחבה על הנושא בפרסום של הלשכה הלאומית האמריקאית למחקר כלכלי (NBER) בלינק הבא: http://www.nber.org/papers/w11686.pdf

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*