המדד החברתי החדש של התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר

מאת: לאה אחדות, דור טל ומישל סטרבצ'ינסקי

iStock_000011524404_Full

אחת המטרות של התכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר היא לזהות את הפערים המתרחבים בחברה הישראלית, לנתח אותם ולהציע דרכי פעולה מעשיות לצמצומם. לצרכים אלה נבנה 'המדד החברתי', שמטרתו לשקף תמונת מצב אודות רמת חייהם של הפרטים בישראל, בדגש על אלו המאופיינים בהכנסה נמוכה. המדד עוקב אחר התפתחותם של תחומי העוני ואי השוויון, הרווחה, התעסוקה, החינוך, הבריאות והדיור.

על פי המדד הבינלאומי, ישראל ניצבת במקום ה-28 מתוך 34 מדינות. לישראל מקום מכובד בתחומי הבריאות (מקום שני) והתעסוקה (מקום 12), ומיקום ממוצע בתחום הדיור (15). לעומת זאת, בתחומי העוני, הרווחה והחינוך המיקום של ישראל נמוך במיוחד (33, 30 ו-29 בהתאמה).

מדד חברתי - 1

מדד חברתי - 2

הציון הנמוך שקבלה ישראל בתחום העוני  נובע מכך ששיעור העוני הנמדד בישראל הוא כפול מהממוצע ב-OECD. לגבי החינוך, המדד מאפשר נקודת מבט חדישה: למרות מצבה הסביר של ישראל בתחום החינוך עבור הממוצע של כלל האוכלוסייה, כשבודקים את מצבם של השכבות החלשות יחסית למדינות המתקדמות מתגלה תמונה עגומה – לפיה ההזדמנויות בחינוך של החלשים פחותות באופן בולט. שני אינדיקטורים בהם בולטת חולשתה של ישראל הם המשאבים הנמוכים לתלמיד שמושקעים בחינוך היסודי, וכמות התלמידים הגבוהה לכיתה. אחד האינדיקטורים המעידים על הקיטוב שנוצר לאורך זמן הוא הפער בין העשירים לעניים באחוז הזכאות לתעודת בגרות שמקנה אפשרות כניסה לאוניברסיטה: מדד זה ירד ב-25 אחוזים בין השנים 2002 עד 2013.

לצד המדד הבינלאומי, נבנה מדד המודד את התפתחות התחומים לאורך זמן, תוך התמקדות במצבן של השכבות החלשות בחברה. מדד זה מנטר תופעות פרטניות, אשר חלקן ייחודיות לחברה הישראלית. כך למשל, ממד העוני ואי השוויון במדד מורכב, לצד המדדים המסורתיים כמו תוחלת העוני ומדד ג'יני, מאינדיקטורים כמו הפער בתחולת העוני בין האוכלוסייה היהודית לערבית ושיעור המועסקים ברמות שכר נמוכות אשר דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את הוצאותיהם.

מדד חברתי - 3

לאורך זמן חל שיפור בתחום התעסוקה בין 2002 ו-2013, בעיקר בזכות הגידול בשיעורי התעסוקה של הנשים הערביות והגברים החרדים, והפעלת פנסיית חובה אשר הביאה לגידול ניכר בשיעור המבוטחים פנסיונית. ניתן לראות כי גם בתחום החינוך חל שיפור מסוים,  ואילו בתחומי העוני (עד 2012), הדיור והבריאות חלה הרעה . ההרעה בתחום הבריאות מבטאת בין היתר ירידה במספר המיטות בבתי החולים לאלף תושבים וגידול ביחס בין שיעור תמותת תינוקות במחוזות צפון ודרום לשיעור המקביל בתל אביב.

לגבי מדדים נוספים שהשתפרו לאורך זמן, ראוי לציין את הבעלות על מינוי אינטרנט הנמדד לפי הפער בין שני העשירונים העליונים לשני העשירונים התחתונים, הירידה בשיעור הנשירה מהחינוך העל יסודי והירידה בשיעור הצעירים חסרי מעש (כלומר: שלא עובדים וגם לא משולבים במסגרת חינוכית כלשהי). בין המדדים המעידים על החמרה במצב יש להדגיש במיוחד את העלייה החדה בעוני של משפחות עם שני מפרנסים, תחום בו המדד ירד ב-66 אחוזים, העוני בקרב האוכלוסייה המבוגרת והצפיפות בדיור.

מדד חברתי - 4 מדד חברתי - 5

התפתחות המדדים מדגישה את הצורך בהפעלת מדיניות ממשלתית כבר בטווח הקצר, כדי למנוע הדרדרות נוספת בקרב השכבות החלשות. שלושה תחומים בהם נדרשים צעדים ממשלתיים דחופים שישפיעו ישירות על השכבות החלשות הם העוני, החינוך והבריאות. בין הצעדים שיש לשקול חשוב להדגיש את הרחבת התכנית למענקי עבודה, את הגדלת קצבאות הבטחת הכנסה למשפחות מעוטות יכולת ולקשישים, את הגדלת המשאבים המוקדשים לחינוך יסודי תוך הפעלת מפתח של תקצוב דיפרנציאלי, ושיפור התשתיות של בתי החולים בתחום הבריאות.

נספח א: המשתנים המרכיבים את מימדי המדד החברתי הבינלאומי

Poverty & Inequality Social Protection Education Health Employment
Poverty rate after taxes and transfers, Poverty line 50% Total Social Protection expenditure, % GDP Mean mathematics performance PISA Perceived Health status by Socio-Economic status, ratio between income quintile 5 to quintile 1 Low pay incidence
Poverty rate before taxes and transfers, Poverty line 50% Public expenditure on Active Labor Market policies, % GDP Difference in performance between students whose parents work in high- and low-skilled occupations Mortality rate, under 5, per 1,000 live births Employment rate, 25-64
Median Poverty gap after taxes and transfers, Poverty line 50% Public expenditure on old-age and survivors cash benefits, % GDP Difference in performance between students with low- and high-educated parents Healthy life expectancy Real minimum wages, $PPP
 Poverty rate after taxes and transfers (0-17) Public Expenditure on family policies, cash benefits % GDP ratio of students to teaching staff, secondary education Housing Net Pension replacement rate, low paid workers
Gini (at disposable income, post taxes and transfers) class size, primary education   Dwellings without basic facilities Unemployment rate, 25-64
 Poverty rate after taxes and transfers (65+) Youth neither employed nor in education or training, 15-19 year-olds   Housing expenditure Incidence of Involuntary part time work
Households with access to the internet Out-of-school rate for children of primary school age   Rooms per person Long-term unemployment, % of total unemployment
Attained a tertiary education degree, 25-64 year-olds Public expenditure on Housing, % GDP employment rate above 45
Expenditure per student, primary education (annual, equivalent USD using PPPs) Youth Unemployment rate

 

נספח ב: המשתנים המרכיבים את מימדי המדד החברתי השוטף

עוני ואי שוויון תעסוקה והכנסה דיור חינוך
תחולת העוני לאחר תשלומי העברה אבטלה ארוכת טווח שביעות רצון מדירת המגורים בקרב פרטים ברמת שכר נמוכה נשירה מהחינוך העל יסודי
תחולת העוני של ילדים שיעור התעסוקה בגילאי 64-25 מדד צפיפות הדיור תלמידי י"ב זכאים לבגרות בחינוך העברי- יחס בין אשכולות חברתיים 10-9 ל-2-1
עומק העוני שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות בגילאי 64-25 הוצאה על דיור בקרב שלושת העשירונים התחתונים הישגים בבחינות המיצ"ב במתמטיקה כיתה ה'- יחס בין תלמידים מעשירונים 10-9 ל-2-1 בחינוך העברי
מדד ג'יני שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון תחושת ביטחון באזור המגורים בקרב פרטים ברמת הכנסה נמוכה
תחולת העוני של בני 65 ומעלה פנסיה במקום העבודה בקרב מועסקים ברמת שכר נמוכה בריאות הישגים בבחינות המיצ"ב במתמטיקה כיתה ה'- היחס בין ציון ממוצע בחינוך העברי לציון ממוצע בחינוך הערבי
היחס בין תחולת העוני של משפחות ערביות לתחולת העוני של משפחות יהודיות שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים בגילאי 64-25 מספר מיטות בבתי החולים לאלף תושבים
תחולת העוני בקרב משקי בית עם שני מפרנסים ויותר שיעור הבלתי מועסקים בגילאי 15+ תפיסת פרטים בעלי הכנסה נמוכה את מצבם הבריאותי (מרגישים בריאים) תלמידי יב בחינוך העברי הזכאים לבגרות העומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות- יחס בין אשכולות10-9 ל-2-1
בעלות על מנוי לאינטרנט יחס בין שלושת העשירונים העליונים לשלושת העשירונים התחתונים חוסר בטחון תעסוקתי במקום העבודה בקרב מועסקים ברמת שכר נמוכה היחס בין שיעור תמותת תינוקות במחוזות צפון ודרום לשיעור בתל אביב
שיעור הפרטים אשר לא מצליחים לכסות על הוצאותיהם החודשיות מתוך מועסקים המשתכרים בשכר נמוך שיעור המקבלים שכר מחברת כוח אדם היחס בין שיעור הפרטים להם 12 שנות לימוד ומעלה- יהודים וערבים
ציפיות לעתיד מבחינה כלכלית רמת שכר נמוכה צעירים חסרי מעש – שיעור בני ה29-15 שלא עובדים ולא לומדים
שיעור המועסקים בשכר נמוך
מועסקים בשכר נמוך- היחס בין גברים לנשים

 

 

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*