האם הפחתת מס הכנסה מנעה הגירה מישראל?

מאת: תומר בלומקין, יורם מרגליות ומישל סטרבצ'ינסקי

By Elcobbola (Own work) [Public domain or CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], via Wikimedia Commons

שנות האלפיים הופחתו שיעורי מס ההכנסה על יחידים במידה ניכרת, ואחד הנימוקים להפחתה היה מניעת הגירה מישראל, ובעיקר מניעת התופעה המוכרת כ"בריחת מוחות". אמנם קשה לעמוד על ההשפעה ארוכת הטווח של שינוי זה מכיוון שאי אפשר למדוד במדויק את תנועות ההגירה שנמנעו, אך אפשר להשוות את תנועות ההגירה לאחר הפחתת המס לתנועות ההגירה טרום-הפחתתו. זאת הבדיקה שנעשתה בעבודתנו. השתמשנו בנתונים המינהליים של רשות המסים, וזיווגנו אותם עם נתוני ההגירה מישראל באמצעות חדר המחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בתרשים 1 אפשר לראות את הפחתות המס שנעשו בישראל במהלך שנות האלפיים (אנו מראים את המס הממוצע, שהוא הרלוונטי לצורך החלטת ההגירה). הפחתת המס החלה ב-2003 ונמשכה עד 2010. בסוף התקופה שונתה התקרה של הביטוח הלאומי, ועל כן שיעור המס הממוצע למדרגות העליונות שינה כיוון. באופן טבעי הקטנת המס על המדרגה השלישית היא פחותה יחסית למדרגות העליונות, נתון שנוצל במחקרנו כדי להשוות אם היה הבדל בהגירה בין פרטים שהכנסתם מתאימה למדרגות העליונות יחסית לפרטים שהכנסתם מתאימה למדרגה השלישית.

 תרשים 1: שינויים במס הממוצע: מס הכנסה + ביטוח לאומי

לפני שנראה את התוצאות המקשרות בין הפחתות המס לתנועות ההגירה, נראה בלוח 1 את הרכב המהגרים לפי השכלתם.

לוח 1: הרכב המהגרים לפי שנות השכלה (באחוזים)

מהגרים
שנות השכלה פנימה החוצה טכנולוגיה עילית טכנולוגיה מסורתית ממוצע האוכלוסייה 2010
0–10 4.6 8.0 3.0 14.5 3.4
11–12 27.4 31.5 26.0 42.4 20.8
13–15 24.0 27.8 33.6 23.8 26.0
16+ 44.0 32.6 37.4 19.3 49.9

מהלוח אנו לומדים כי מספר שנות הלימוד של המהגרים לחו"ל הוא נמוך בהשוואה לממוצע של האוכלוסייה בישראל בשנת 2010: כ-40% למדו עד 12 שנות לימוד, בהשוואה ל-24.2% באוכלוסייה הכללית; רק 32.6% הם בעלי השכלה של 16+ שנות לימוד, בהשוואה לכ-50% באוכלוסייה הכללית. נתונים אלו מרמזים, עוד לפני בדיקת ההשפעה של הפחתת המס, כי הרכב היציאה של ישראלים אמנם מעיד על הגירה החוצה, אך ההרכב משקף פחות את התופעה המכונה "בריחת מוחות".

מטרת המחקר היא לבדוק, כאמור, אם היה הבדל בהגירה בין פרטים שהמס שלהם הופחת במידה ניכרת (מדרגה 4 ו-5) – ובין פרטים שהמס שלהם הופחת במידה מתונה יותר (מדרגה 3). בתרשים 2 אפשר לראות את ההבדל בתנועות ההגירה החוצה לפי מדרגות המס. להלן נתייחס בעיקר למדרגות 4 ו-5, שבהן יש פרטים רבים.

תרשים 2: הגירה החוצה לפי מדרגות המס

מהתרשים עולה שאמנם גם במדרגה 3 פחתה במידה ניכרת ההגירה החוצה – כמעט ב-20% – אך במדרגות 4 ו-5 ניכרת ירידה בולטת בהגירה החוצה בשנים 2004–2010, התקופה שבה הופחתו שיעורי מס ההכנסה, יחסית לשנים 2000–2003, שבהן לא הופחתו המסים. הירידה בהגירה של מדרגות אלה קרובה ל-43%, תוצאה שמעלה את ההשערה שהפחתות המס השפיעו לכיוון של הקטנת תנועות ההגירה. ואכן, בדקנו את ההשפעה על ידי הרכבת זוגות של מהגרים מתוך התחשבות בתכונות של הפרטים (בשיטת propensity score matching), כגון שכר, גיל, מגדר, השתייכות לקבוצות מיוחדות (עולים, חרדים, ערבים ועוד), וקיבלנו שבקבוצת הטיפול (מדרגה 4 ו-5) ירדה ההגירה באופן מובהק יחסית לפרטים המשתייכים למדרגה 3.

הדרך המקיפה לבדוק את השפעת שיעורי המס על ההגירה החוצה היא להריץ רגרסיות המפקחות על הגורמים הנוספים שמשפיעים על רצון הפרטים להגר. בראש ובראשונה חשוב להביא בחשבון את השכר החלופי בחו"ל: ככל שהשכר שמקבלים הפרטים באמצעות ההשתתפות בשוק העבודה במדינות האחרות גבוה יותר, ההגירה החוצה תעלה. בנינו את סדרת השכר החלופי לפי מקצועות, והשתמשנו בשכר בחו"ל (ארצות הברית, צרפת וגרמניה) כפי שהתקבל מרגרסיות המבוססות על תכונות הפרטים ("רגרסיות מינצר"). משתנים מפקחים נוספים שהשתמשנו בהם הם הגיל, הגיל בריבוע, המגדר, אוכלוסיות מיוחדות, משתנים מקרו-כלכליים כגון אבטלה בישראל ובחו"ל ועוד. תוצאות הרגרסיה הראו כי אמנם ההשפעה של הפחתת שיעור המס על מניעת הגירה היא מובהקת, אך המקדם מסמן כי כלי זה הוא "יקר" מנקודת מבט ממשלתית: יש צורך להוציא כסף רב כדי למנוע הגירה. בלוח 2 אפשר לראות את תוצאות הסימולציה, המבוססת על המקדמים שהתקבלו ברגרסיות.

לוח 2: השפעת הפחתת המס על מניעת הגירה של עובדים

  בטכנולוגיה עילית בטכנולוגיה מסורתית סך הכול
מהגרים – ממוצע לשנה 97 61 1,498
אוכלוסייה רלוונטית 59,584 29,909 919,121
מניעת הגירה – 1,000 שקל (מסורתית) או 1,700 שקל (עילית) הפחתת מס (בשנה) 0.00007 0.003 0.0007
מניעת הגירה ל-1,000 שקל (מסורתית) או 1,700 שקל (עילית) הפחתה (מספר פרטים) 4 81 651

 

המקדמים של הרגרסיה מעידים שהפחתת המס יעילה למניעת הגירה של עובדי הטכנולוגיה המסורתית יותר משל עובדי הטכנולוגיה העילית: הפחתת מס מקבילה (1,000 שקל ו-1,700 שקל בשנה בהתאמה, שהם כ-0.8% מהשכר של כל קבוצה) מונעת הגירה של פרטים ביחס של 20 עובדי טכנולוגיה מסורתית לעובד בטכנולוגיה עילית; כך התקבל כי הפחתת מס מקבילה מונעת את הגירתם של 81 עובדים בטכנולוגיה המסורתית, מספר הגבוה מהזרם השנתי של המהגרים בענף זה (133%); בעוד שבטכנולוגיה העילית מדובר על מניעת הגירה של 4 עובדים בלבד, שהם כ-5% מהזרם השנתי.

הסבר אפשרי לתוצאה זו, המקבל חיזוק מן הרגרסיות שהורצו במחקר, הוא שהמניע הכלכלי הוא רלוונטי יותר לעובדי הטכנולוגיה המסורתית, ששכרם נמוך יותר. בהנחה שיש תועלת שולית פוחתת משכר, הרי שיש לצפות כי הפחתות המס יהיו אפקטיביות יותר בקרבם, שכן הכנסתם נמוכה יותר.

בדיקה נוספת שנעשתה, המחזקת את תוצאות המחקר, מראה שזוגות צעירים היגרו פחות בעקבות הפחתות המס. יש לצפות שזה יקרה משתי סיבות: (א) הזוגות הצעירים ייהנו מהפחתות המס במשך תקופה ארוכה יותר ממבוגרים; (ב) מדובר בזוג של פרטים עובדים, ולכן שניהם ייהנו מהפחתת המס, לעומת עובדים השייכים למשפחות חד-הוריות או פרטים עובדים שהם רווקים. .

המסקנה שנובעת מהמחקר הנוכחי היא שהפחתת מס ההכנסה של שנות האלפיים אמנם לוותה בהקטנת זרם המהגרים מישראל החוצה, אך בניגוד למצופה, עיקר הירידה בהגירה קשורה לעובדי הטכנולוגיה המסורתית. יתרה מכך, המספרים מראים כי מניעת ההגירה היא יקרה, ועל כן חשוב שהממשלה תשקול חלופות אחרות לפני שהיא מוותרת על סכומים נכבדים מהפחתת מס הכנסה.

* תומר בלומקין, החוג לכלכלה, אוניברסיטת בן גוריון; יורם מרגליות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב; מישל סטרבצ'ינסקי, ראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים; האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*